ב"ל 67268-12-14 י' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 27.11.2014 (להלן: "הוועדה"), ולפיה נדחה הערר של המערערת, ונקבע כי שיעור הנכות שלה יישאר לעמוד על 15% לצמיתות, וזאת החל מיום 1.10.2010, לפי סעיף 37(7)(א) לרשימת הליקויים, ולאחר הפעלת תקנה 15 במלואה.

2.להלן עיקר טענות המערערת:

א.לא מתקבל על הדעת שהמערערת, שיש לה צליעה קבועה ברגל שמאל וסובלת מכאבים חזקים בלתי פוסקים והגבלה בתנועה, הוועדה תקבע לה רק 15% נכות, לרבות הפעלה תקנה 15. לא מתקבל על הדעת שבגין הגבלות המערערת והבקע בעמוד השדרה, נכותה של המערערת תהיה רק 10%, וללא הפעלת תקנה 15;

ב.קביעת הוועדה הינה בלתי סבירה, לא הגיונית ומנוגדת באופן מוחלט למסמכים הרפואיים, ובכלל זה סיכום ביקור של המערערת במרפאה אורתופדית ביום 23.11.2014;

ג.אף הקביעה של הוועדה, ולפיה למערערת יש תנועות סיבוב לצדדים בהגבלה של 25%, איננה נכונה;

ד.הוועדה לא התייחסה כלל להפרעה התפקודית הניכרת של המערערת בישיבה ובעמידה, כפי שנקבע בחוות הדעת של ד"ר חביב אללה גאזי. הוועדה התייחסה בצורה שטחית לחוות הדעת של ד"ר גאזי ולא התייחסה לכל הקביעות שמצויות בחוות הדעת. הוועדה איננה מנמקת מהם הנימוקים לפיהם היא איננה מקבלת את חוות הדעת של ד"ר גאזי;

ה.הוועדה לא התייחסה לפגיעה השורשית ברגליה של המערערת. במסקנות הוועדה גם אין התייחסות לכאב גב תחתון ועם הקרנה לרגל שמאל, מהם סובלת המערערת, וכן לא למסקנה הרפואית הנובעת מכך. הוועדה גם לא התייחסה לכמות התרופות הגדולה שנוטלת המערערת, ולעובדה שהיא עדיין בטיפולים רפואיים מתמשכים. הוועדה אף התעלמה מכך שהליכתה של המערערת לא יציבה, ישנו קושי רב בעמידה מעבר ל-2-3 דקות, קושי רב בישיבה וכאבים בלתי פוסקים בלילה וביום.

3.להלן עיקר טענות המשיב:

א.הטענות של המערערת הינן בעיקרן טענות רפואיות, המצויות במסגרת שיקול הדעת של הוועדה;