בתיק זה הסתיימה שמיעת הראיות ביום 26.1.15 ונקצבו מועדים להגשת סיכומי הצדדים. התובע הגיש סיכומיו במועד, ביום 1.3.15, אולם הנתבע לא הגיש סיכומים מטעמו. ביום 1.4.15 התרה בית הדין בנתבע, כי ככל שלא יוגשו הסיכומים תינתן החלטה על יסוד החומר המצוי בתיק.
משלא הוגשו הסיכומים, ניתנה ביום 14.4.15 החלטתי בתיק.
ביום 15.4.15 הוגשו סיכומי הנתבע וביום 22.4.15 פנה הנתבע בבקשה לשקול את ההחלטה שנית, ולקבל את הסיכומים מטעמו. התובע התנגד לבקשה.
ככלל, עמדתי היא כי התרופה למחדלים דיוניים הינה בפסיקת הוצאות. לפיכך, עיינתי בסיכומיו של הנתבע, אף שהוגשו באיחור והנתבע לא פירט כל נימוק חריג שיש בו כדי להצדיק את האיחור בהגשה.
גם לאחר עיון בסיכומים, לא מצאתי מקום לשנות מהחלטתי מיום 14.4.15, וזאת מן הנימוקים העיקריים הבאים:
כפי שפורט בהחלטתי, השיהוי בהגשת התביעה לנתבע אינו מונע את קבלתה, שעה שעלה בידי התובע להוכיח את העובדות הנטענות.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.