פסק דין 5409-02-13

1.בתובענה דנן עותר התובע להכיר באירוע תאונתי שארע לו ביום 18.1.12 ושגרם לו לטענתו לפגיעה בגב – כתאונת עבודה כמשמעות מונח זה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק). כן עתר התובע לתשלום דמי פגיעה. הנתבע מכחיש את טענות התובע וטוען, בין היתר, כי אין קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו.

2.לאחר הגשת התביעה, הוסכמה על הצדדים התשתית העובדתית, לרבות עצם קרות לתובע של אירוע תאונתי בעבודה ועקב העבודה ביום 18.1.12 במהלכו התכופף התובע ומשך משא כבד ולאחר מכן חש כאבים עזים בגבו. בעקבות הסכמת הצדדים מונה על ידי בית הדין ד"ר גיא מורג כמומחה-יועץ רפואי (להלן – המומחה). המומחה, בחוות דעתו ובתשובתו לשאלות הבהרה שהופנו אליו, ותוך שהוא שם לעצמו את התשתית העובדתית המוסכמת לפיה ביום 18.1.12 ארע לתובע אירוע תאונתי בעבודה, ציין בין היתר כי התובע סובל מבלט דיסק בגובה L4-L5 משיק לשק הדורלי ומפריצת דיסק צדדית בגובה L5-S1 הגורמת ללחץ על S1; כי ממצא זה יכול להתאים לתלונות התובע בדבר כאבי גב תחתון וירידה בהחזר גיד אכילס; וכי קיים קשר סיבתי בין האירוע מיום 18.1.12 לבין הופעת בלט הדיסק והלחץ על השורש העצבי, שכן הפעלת לחץ ועומס בצורה חדה יכולים לגרום לפריצת דיסק. המומחה ציין עוד כי אי הכושר הצפוי במקרים כאלה הוא 6-12 שבועות.

3.התובע בסיכומיו, עותר לקבלת התביעה, תוך התבססותו על מסקנת המומחה בדבר קיומו של קשר סיבתי בין האירוע התאונתי לבין הליקוי בגב. הנתבע בסיכומיו מציין, בין היתר, כי החליט לאשר את התביעה לאור חוות דעת המומחה.

4.הנה כי כן, בפנינו הסכמה של התובע ושל הנתבע, ויש לה ליתן לה תוקף של פסק דין. משכך, ניתן בזאת פסק דין לפיו ארעה לתובע ביום 18.1.12 תאונת עבודה במהלכה משך משא כבד וכתוצאה מכך נגרם לו ליקוי בגב של בלט דיסק בגובה L4-L5 משיק לשק הדורלי ופריצת דיסק צדדית בגובה L5-S1 הגורמת ללחץ על S1.

5.על הנתבע לשלם לתובע דמי פגיעה בהתאם להוראות החוק, שכן תקופת אי הכושר של 18.1.12-29.2.12 - לגביה לא היה חולק כי הוגשו לנתבע תעודות אי כושר - נופלת בגדר תקופת אי הכושר שקבע המומחה בחוות דעתו ככזו המתאימה לפגיעה הנדונה.

6.משהתובע יוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ו אלול תשע"ד, (10 ספטמבר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.