המוסד לביטוח לאומי נ' א'

1.לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) אשר קבעה למשיב נכות צמיתה בשיעור 19% (10% נכות בגין ליקוי שמיעה בהתאם לסעיף ליקוי 72(1)(ג)(5) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956 (להלן: "התקנות") ו- 10% נכות בגין טנטון בהתאם לסעיף ליקוי 72(4) (ד) (II) לתקנות), החל מיום 25.10.16 (להלן: "הוועדה").

רקע עובדתי

2.המשיב הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה בגין ליקוי שמיעה וטנטון.

3.מספר ועדות רפואיות אשר דנו בעניינו של המשיב קבעו למשיב נכות בשיעור 10% בגין ליקוי שמיעה בלבד (לא נקבעה נכות בגין טנטון).

4.ביום 25.10.16 הגיש המשיב תביעה לדיון מחדש לפי תקנה 36 לתקנות.

5.ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה לדון בעניינו של המשיב ביום 2.4.17 קבעה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער, כדלקמן:

"בדיקת שמיעה מכון קולות מתאריך 3.2.17 מראה שאין החמרה בשמיעה. PTA עצם ימין 28 דציבל, שמאל 27 דציבל. טימפנומטיה A דו צדדי.

הטנטון אובחן בתדירות 500 הרץ שאינה אופיינית לחשיפה לרעש. הטנטון נחלש בעוצמתו לאחר השמעת הרעש ולכן לא נובע מחשיפה לרעש". (ההדגשה הוספה- ר.ג.).

6.על החלטת הוועדה מדרג ראשון הגיש המשיב ערר לוועדה רפואית לעררים.

7.ועדה רפואית לעררים אשר התכנסה לדון בערר המשיב ביום 7.8.17 קיבלה את הערר וקבעה למשיב נכות צמיתה בשיעור 19% (10% נכות בגין ליקוי שמיעה בהתאם לסעיף ליקוי 72(1)(ג)(5) לתקנות ו- 10% נכות בגין טנטון בהתאם לסעיף ליקוי 72(4) (ד) (II) לתקנות, החל מיום 25.10.16.