פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

תביעה זו עניינה עתירה להכיר במחלת הסכרת ממנה סובל התובע כפגיעה בעבודה.

רקע עובדתי

1.עובדות המקרה פורטו בהחלטת ביניים מיום 15.6.25 ועל פיהן:

א.התובע יליד 1991.

ב.ביום 10.8.23 בעת שביקש להיכנס לרכבו נפל ונחבל בכתף שמאל (להלן: האירוע).

ג.האירוע הוכר כפגיעה בעבודה

ד.הפגימה שהוכרה: כתף שמאל

ה.הפגימה שנדחתה: סכרת.

ו.מצבו הרפואי של התובע הוא כעולה מן המסמכים הרפואיים.

2.תביעת התובע להכיר במחלת הסכרת ממנו הוא סובל כ"פגיעה בעבודה", נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה, כי: "בהתאם לחוות דעת רופא המוסד, עליי לדחות את האבחנות בגין סוכרת שאינן קשורות לתנאי עבודתך/לפגיעה שבנדון"

3.הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי וד"ר אודיל כהן ועקנין מומחית לרפואה פנימית, מונתה כמומחית יועצת רפואית מטעם בית הדין כאשר היא נתבקשה להשיב על השאלות המקובלות באשר לקשר סיבתי רפואי בין מחלת הסכרת שבה לקה התובע לבין האירוע התאונתי.

4.ד"ר כהן ועקנין קובעת בחוות דעתה: "ש.מהי המחלה שממנה סובל התובע? ת. בתיק הנוכחי, התובע אובחן כסובל מסוכרת סוג 2 בחודש 08.2003 וזאת למרות שלא היו שתי בדיקות דם פתולוגיות או גלוקוז מעל 126% מ"ג בצום או רמת HBAIC מעל 6.5%. הומלץ על טיפול תרופתי ב-METFORMIN כדור אחד ליום בביקור מ-07.09.2023. במעקב ביתי ערכי גלוקוז בצום נעו בין 150% מ"ג ל-181 (ביקור מ-21.092023). בתקופה שקדמה לחודש 08.2023 התובע לא סבל מסוכרת ולא קיבל טיפול תרופתי לכך.

ש.האם כתוצאה מהאירוע התאונתי, מיום 10.8.23 כמתואר לעיל, התפרצה או הוחמרה אצל התובע מחלת הסכרת?

ת. א. לאחר האירוע בעבודה שגרם לפריקת הכתף השמאלי, התובע סבל מפריקות חוזרות של הכתף עם פניה לחדר מיון ומתן משככי כאבים. כתוצאה מהפריקות החוזרות חלה החמרה במצבו הכללי של התובע: הגבלת תנועות הכתף, קושי בפעילות יומיומית עם צורך בעזרה בבית, כאבים ממושכים (ביקור מ-16.10.2023). מר פלוני לא סבל מסוכרת עד חודש 08.2023. בבדיקות דם לפני האירוע ערכים תקינים פרט לערך של 103% מ"ג בבדיקה דם מ-07.12.2022 עם רמת HAIC של 5.8%.

לא ניתן לשלול שמר פלוני סבל מPREDIABETES באותה תקופה, מאידך בבדיקת דם חוזרת מ-13.04.2023 רמת גלוקוז תקינה לחלוטין עד 91% מ"ג. העלייה המובהקת בערכי גלוקוז התרחשה ב16.08.2023 כעשרה ימים לאחר האירוע בעבודה והמשיכה במהלך שנת 2023 ו-2024 עם ערכים של גלוקוז עד 137% מ"ג בבדיקת דם מ-22.08.2023 ועד 121% מ"ג ב-20.12.2023.

ב. השפעת הדחק הנפשי על התפתחות הסוכרת. ידוע שדחק פיזי כגון מחלה זיהומית קשה, אוטם שריר הלב, אשפוז ממושך עלול לגרום לעליה ברמת הגלוקוז ואף לחשוף מחלת סוכרת שלא הייתה ידועה עד האירוע. חשיפה לסטרס נפשי או פיזי גורמת להפרשת הורמני דחק: בשלב ראשון אפינפרין ונוראפינפרין מבלוטת יתרת הכליה, בשלבים מאוחרים יותר שחרור של קורטיזול והורמון גדילה אשר מווסתים משק הפחמימות בגוף, נוגדים פעילות של אינסולין ומעלים רמת הגלוקוז בדם. השפעה של סטרס נפשי על התפתחות או התבטאות מחלת הסוכרת שנויה במחלוקת. קיים קושי מתודולוגי לערוך מחקר פרוספקטיבי ולכמת השפעת דחק נפשי. כל אחד יגיב בצורה שונה לאירוע מסוים בהתאם לאופיו נסיבות האירוע, חוסן נפשי ויכולת להתמודד עם הדחק.

אירוע דחק אשר מוזכרים בספרות כגורמים סביבתיים היכולים להשפיע על התבטאות מחלת הסוכרת בזמן מסוים הינם: משבר משפחתי, גירושין, אובדן קרוב משפחה, סטרס בעבודה עקב דרישות מהממונים לעמוד בלוח הזמני, חיים באיזורי מלחמה. לחץ נפשי יכול לשמש כטריגר לחשיפת מחלת הסוכרת אצל אנשים עם נטייה גנטית לכך.

המאורע אינו הגורם המחולל הראשוני אלא הגורם אשר משפיע על ביטוי המחלה בזמן נתון. אלמלא הדחק הנפשי, המחלה לא הייתה מתפרצת לעולם. או בשלב מאוחר יותר. ביולי 1996 הוקמה ועדה רפואית מורכבת מרופאים מומחים המובילים בתחום הסוכרת בניהול של פרופסור איתמר רז, במטרה לבחון האם קיים קשר בין סטרס נפשי, בזמן שירות צבאי לבין הופעת הסוכרת.

מסקנות הועדה הינן: "אין הוכחה מדעית חד משמעית כי מצב לחץ נפשי גורם להתפתחות של סוכרת סוג 1. לא ברור אם העדר הוכחה נובע מחוסר קשר או מקושי המתודולוגי להוכחת קשר כזה בבני אדם" ... באם החייל עבר אירוע קשה רפואי או נפשי בסמוך מאוד להתגלות הסוכרת ניתן לייחס לאירוע תפקיד של גורם לחשיפת הסוכרת וכגורם להאצת תהליך הרס הלבלב ... במידה והסוכרת תתגלה תוך שלושה חודשים מהאירוע יש לקבוע כי יש קשר בין שני האירועים". פאנל מומחים במינוי מנכ"ל משרד הבריאות שהוקם בשנת 2008 הגיע למסקנה דומה, שבמקרים פרטניים עשוי להתקיים קשר סיבתי ויש צורך לבחון כל מקרה לגופו.