ב"ל 46420-01-14 שבת נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 10/12/13 (להלן: "הועדה"), אשר דחתה את ערעורו של המערער והשאירה על כנה את הקביעה בדבר נכות בשיעור 5%, על פי סעיף מותאם 35(1) א-ב לתקנות (להלן: "החלטת הוועדה").

2.המערער, יליד 1946, נפגע בקרסולו ביום 25/2/11 בתאונת עבודה.

3.ביום 5/12/11 דנה ועדה מדרג ראשון בעניינו של המערער וקבעה כי מצבו מזכה ב-5% נכות בהתאם לסעיף 35(1) א-ב מותאם, וזאת מיום 1/11/11 (להלן: "החלטת הדרג הראשון").

4.על החלטת הדרג הראשון הוגש ערעור והמערער עמד בפני ועדה רפואית לעררים, אשר קבעה ביום 19/2/12 כי למערער נכות בשיעור 10% בהתאם לסעיף 48(3)(א). המוסד לביטוח לאומי הגיש ערעור על ההחלטה ובהתאם לפסק דין מיום 4/1/13 בתיק ב"ל 45513-03-12 הוחזר עניינו של המערער לועדה. ביום 3/3/13 התכנסה ועדה לעררים מכוח פסק הדין האמור והשאירה את הנכות בשיעור 10% על כנה.

5.גם על ההחלטה מיום 3/3/13 הוגש ערעור ע"י המוסד לביטוח לאומי ובפסק הדין מיום 4/7/13 בתיק ב"ל 44878-03-13, אשר ניתן בהסכמת הצדדים, הוסכם כדלקמן (להלן: "פסק הדין המחזיר"):

"על יסוד הסכמת הצדדים מוחזר עניינו של המשיב לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכב חדש, אשר תדון בעניינו של המשיב מחדש ותקבע את אחוזי הנכות בגין המגבלה האורטופדית ממנה הוא סובל. המשיב יוזמן לטעון בפני הועדה. החלטת הועדה תהיה מנומקת ומפורטת".

6.בעקבות פסק הדין המחזיר התכנסה ביום 10/9/13 ועדה לעררים, אשר בדקה את המערער בדיקה קלינית ונדרשה לצילום קרסול רגל שמאל עדכני. ביום 10/12/13, לאחר שהתקבל בועדה צילום הקרסול המבוקש, סיכמה הועדה את ממצאיה ונתנה את החלטתה, אשר קבעה כי נכותו של המערער הינה בשיעור 5% לפי סעיף מותאם 35(1) א-ב. על ההחלטה האמורה נסוב הערעור שבפניי.

טענות הצדדים

7.טענות המערער בתמצית הינן, כדלקמן:

• נפלה טעות בהחלטת הועדה שכן היא ציינה שהיא "דוחה את ערעור המערער" בעוד שהמערער לא הגיש כל ערעור והדיון נערך מכוח פסק הדין המחזיר.