ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
44736-06-13
04/09/2014
|
בפני השופטת:
שרה שדיאור
|
| - נגד - |
מערערת:
עדנה זהבי
עו"ד שלום מור
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד ארז בן דוד
|
| פסק דין |
1.לפני ערעור לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, על החלטת הוועדה הרפואית לעררים אשר קבעה ביום 27.5.13, כי דרגת הנכות הרפואית של המערערת היא 5%.
2.במסגרת הדיון המוקדם הוסכם על סיכומים, שהוגשו.
3.עיקר טענות ב"כ המערערת הם כי:
א. המערערת הייתה מעורבת בתאונת דרכים ביום 25.01.12 (להלן: "התאונה") במהלך עבודתה. המערערת נפגעה בכל חלקי גופה ובעיקר בראש, בצוואר, בכתפיים, בגב עם הקרנה לרגליים.
ב.בדיקת הדמיה אבחנתית מיום התאונה בע"ש הצווארי הראתה יישור הלורדוזיס ושינויים דיסקוגנים ובע"ש המותני הדגימה הבדיקה סקוליוזיס קמורה ימינה, קומפרסיה קלה. ביום 4.06.2012 הופנתה התובעת להמשך טיפולי פיזיותרפיה וסדרת בדיקות לאחר שבדיקתה הגופנית העלתה רגישות בצוואר ושכמה משמאל - ספאזם.
ג.ביום 6.08.2012 הופנתה התובעת לבדיקות נוספות בגין בשל העובדה שהבדיקה הגופנית העלתה רגישות בצוואר, שכמה, כתף ולאורך יד שמאל, כח גס - חולשה דיסטאלית בכף יד שמאל, תחושה ונימול קל.
ד.ביום 12.08.12 עברה התובעת בדיקת של ע"ש צווארי אשר ממצאיה הראו בלט אנולרי מרכזי אחורי עם היצרות של המרווח הדיסקלי והיצרות קלה של התעלה הספינלית בגובה בנוסף, בגובה הדגימה הבדיקה רושם לפריצת דיסק שמאלי אחורי עם היצרות של פורמינה השמאלית ולחץ על שורש העצב והיצרות של התעלה הספינלית.
ה.ביום 20.08.12 התלוננה התובעת בפני רופאיה על פריצת הדיסק תוך כאב המקרין על יד שמאל שלא מתפקדת, בשל כך ידה של התובעת הושמה בסד.
ו.לטענת המערערת, הוועדה הרפואית לעררים, אישרה את קביעת הוועדה הרפואית הראשונה אולם "באישור פורמאלי" זה נפלו מספר פגמים היורדים לשורש העניין, בעניין ההגבלה בצוואר ובגב שכן לפי הסעיף כשקיימות הפרעות ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם להגבלת התנועות בקטע של עמוד השדרה המתאים, או בהתאם לממצא הנוירולוגי. והועדה לא פעלה כך.
ח.הועדה התחשבה בשל מצב קודם מנכות המערערת, וגם בכך פגם.
ט.הוועדה הרפואית לעררים לא הצביעה על ממצאים מוכחים המעידים על הגבלה עובר לתאונה, הרי שאף תלונות על כאבים, לא ציינה הוועדה.
בנוגע לעבל (ארצי) 19817-08-11 יונס סואעד ני המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 27.03.2012 , פורסם בנבו) כי פגיעה על דרך המיקרוטראומה אינה בבחינת "מצב קודם" שכן אינה עונה על הלכת מרגוליס.
י.בשים לב להלכת מרגוליס, הוועדה הרפואית לעררים נדרשה להבהיר ולנמק באופן מפורט על אלו נתונים היא נסמכה עת ניכתה אחוזי נכות בגין מצב קודם, בעמוד השדרה הצווארי ומדוע קבעה למערערת אך מחצית שיעור הנכות לפי סעיף 37 הנ"ל.
הוועדה הרפואית לעררים לא הצביעה ולא הפנתה למסמכים רפואיים מהם עולה כי יש לנכות למערערת אחוזי נכות בגין מצב קודם.
יא.זאת ועוד, הוועדה הרפואית לעררים לא נימקה את עמדתה לאור חוות דעתו של ד"ר מיכאל
לבני, בה פירט ד"ר לבני והגיע למסקנות הבאות: