ב"ל 42899-03-14 שחאדה אפרודית נ' המוסד לביטוח לאומי

1.המערערת נפגעה ביום 24.06.09 בתאונת דרכים, אירוע שהוכר על ידי המשיב כפגיעה בעבודה.

המערערת ביקשה לקבוע את נכותה בגין פגיעתה הנ"ל, וועדה רפואית בדרג ראשון מיום 06.07.10 קבעה לה נכויות זמניות בשיעור של 20% לתקופה מיום 10.07.09 ועד ליום 31.08.09 ו – 10% לתקופה מיום 01.09.09 ועד ליום 31.12.09. לסיכום, הוועדה קבעה למערערת 0% נכות יציבה בתחולה מיום 01.01.10.

המערערת הגישה ערר על קביעת הדרג הראשון, ובעניינה התכנסו מספר וועדות רפואיות וזאת מכוח פסקי דין שניתנו בבית דין זה, כשהמאוחרת מבניהם הייתה הוועדה לעררים מיום 27.02.14 (להלן: "הוועדה"), אשר דחתה את הערר תוך שהותירה את קביעת הדרג הראשון הנ"ל על כנה.

על קביעה זו נסב הערעור שלפני.

2.בדיון בערעור אשר התקיים בפני בית הדין, חזרה ב"כ המערערת על נימוקיה בכתב הערעור שעיקרם למעשה ממוקדות בנושא אחד שלהשקפתה נפלו בהתייחס אליו פגמים משפטיים בדרך התנהלות הוועדה, הלא הוא עניין הפגיעה הנטענת בכף יד שמאל. לטענתה, טעתה הוועדה בקביעתה, לפיה הפגיעה ממנה סובלת המערערת בכף ידה נובעת מההיריון. לגישתה, תסמונת התעלה הקרפלית ממנה סובלת המערערת יכולה לנבוע גם מחבלות וגם מתאונות, והוועדה לא נימקה באופן ברור את החלטתה לשלול את הקשר הסיבתי בין אותה תסמונת לבין הפגיעה בעבודה, וסביר להניח כי הנכויות הזמניות שנקבעו למערערת, נקבעו בגין התעלה הקרפלית.

עוד נטען, כי הוועדה סמכה את החלטתה על פרוטוקול הוועדה מדרג ראשון מיום 20.06.13, לפיו צוין כי המערערת נפגעה רק בכתף שמאל, בעוד שהפגיעה הינה גם ביד שמאל ובצוואר.

3.ב"כ המשיב מנגד, התנגד להחזרת עניינה של המערערת לוועדה, ולטענתו לא נפל כל פגם משפטי בדרך פעולותיה. הוועדה דנה בעניינה של המערערת, שמעה אותה ולאחר מכן ביצעה בדיקה קלינית וציינה את ממצאיה. הוועדה קבעה לאחר עיון בכלל אמצעי הדימות ויתר הממצאים, כי מחלת ה – CTS ממנה סובלת המערערת, הינה תוצאה של תהליך תחלואתי שלא קשור לתאונה. הוועדה הוסיפה והסבירה כי ישנם גורמים שונים אשר עלולים לגרום לסיבוך של תסמונת זו כמו היריון ועוד. הוועדה הרחיבה מעבר לנדרש מה הגורם הסביר שגרם למחלה. על כן, די בכך שהוועדה קובעת שמדובר בתהליך תחלואתי ולא תאונתי.

4.החלטת הוועדה מושא הערעור:

א.החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה המשפטית בלבד בפני בית הדין האזורי לעבודה ובהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995. בהקשר לכך, נפסק כי קביעת דרגת הנכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

ב.תלונות המערער נרשמו בדו"ח הוועדה מיום 02.12.12 כדלקמן:

"כאבים בצוואר מקרינים ליד שמאל, מרגישה נימול לאורך כל יד שמאל. בשינויי תנוחה מרגישה סחרחורות וטשטוש בעיניים. זה מאוד מגביל גם במשא כבד ולכן מעמיסה על יד ימין. מגביל בטיפול בילד, קודם לכן לא היה כלום".