פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

1.האם יש להכיר בתובע, שלקה בסרטן שלפוחית השתן, כנפגע עבודה על פי תורת המיקרוטראומה?

התשתית העובדתית

2.התובע יליד 1948, הגיש תביעה להכרה במחלת סרטן שבה לקה כפגיעה בעבודה, על פי תורת המיקרוטראומה. ביום 13.6.16 התקיים דיון הוכחות בתביעתו, ולאחר הגישו הצדדים סיכומים בכתב לעניין קיומה של תשתית עובדתית למינוי מומחה.

3.ביום 29.1.17 ניתנה החלטה לפיה קיימת תשתית עובדתית למינוי מומחה. העובדות כפי שנקבעו הן אלה:

"א. התובע הינו יליד 1948. התובע נהג לעשן בערך קופא ביום במשך 13 שנים – בין השנים 1965 עד 1978 – למעט בימי שבת שכן הינו אדם דתי. בשנת 2007 לקה בסרטן שלפוחית השתן.

ב. התובע עבד משנת 1987 עד שנת 2002 כצבעי וכאיש אחזקת מתקנים (לונה פארקים ניידים). המדובר במתקנים המופעלים בדרך כלל מחג פסח ועד סיום חג סוכות. מדי בשנה, בתקופה שבין סיום חג סוכות לבין תחילת הפסח (משך כ- 4 עד 6 חודשים), החברות היו מעבירות את מתקני הלונה פארק והשעשועים לצורך ביצוע עבודות שיקום, תיקון, חידוש וצביעה. המדובר במתקנים רבים מפיברגלס ומתכת. תפקידו של התובע היה לחדש את הצביעה של המתקנים לקראת עונת הפעילות הבאה. התובע היה צריך תחילה לשייף את הצבע הישן באמצעות מלטשת חשמלית וכן להסיר את החלודה, תוך שהוא נחשף לאבק פיברגלס וחלקי צבע יבשים, ציפויים וחלודה. לאחר עבודות הליטוש, התובע היה צובע לאורך שעות ארוכות מדי יום עבודה תוך שימוש בתרסיס צבע (פיסטולט). ביתר הזמן היה מבצע תיקונים במתקני הפיברגלס השונים, לרבות עבודות ריתוך ומסגרות, שחשפו אותו לעשן ריתוך ואבק המתכות והצפויים בזמן השחזת המתכות. העבודות האלה בוצעו במהלך חודשי החורף, בתוך קונטיינרים ומכולות שבהן האיוורור לא היה מספק. עוד יצויין כי במהלך חודשי הקיץ עיקר עבודת התובע לא היתה כרוכה בחשיפה משמעותית לחומרים, אך הוא היה מבצע תיקוני מסגרות ועבודות צביעה מקומיות כתחזוקה שוטפת.

ג. עבודת התובע בוצע ללא שימוש באמצעי מגן, למעט כפפות ומכנסיים ארוכות בשנתיים האחרונות לעבודתו.

ד. בין השנים 2002 ל- 2011 עבד התובע בחברת "המאפה הצרפתי" שהינה חברה המייצרת מוצרי מאפה קפואים לבתי מאפה שונים, לרבות הצבת תנורים וציוד נלווה במאפיות. בחברה זו עבד התובע בתפקיד טכנאי אחזקה של תנורים תעשייתיים וציוד אפייה. במסגרת תפקידו זה הי הצריך לנקות, לשפץ ולתקן את התנורים התעשייתיים. המדובר היה בתנורים גדולים שהיו מלאים בפיח שחור ושונים שאותו צריך היה לנקות תוך שימוש בחומרים חריפים. בזמן התיקונים והניקוי של התנורים ולאור הלכלוך הרב, התובע היה מתלכלך מהשומנים, מהפיח ומחומרי הניקוי וכן היה מריח ריחות חריפים של חומרי הניקוי.

ה. תשומת ליבו של המומחה ופנית לכך שהתובע לא פירט מהם בדיוק החומרים אליו נחשף – הן בשנים שבהם עבד בתחזוקת לונה-פארקים והן בשנים שבהם עבדה באחזקת תנורים – ועל כן המסכת העובדתית המועברת אליו אינה כוללת כל מידע בעניין זה.

חוות דעת המומחה הראשון

4. המומחה הראשון מטעם בית-הדין, ד"ר גפן טמיר, שהינו מומחה לרפואה תעסוקתית, מסר ביום 5.3.17 חוות דעת, שבה קבע כי סרטן שלפוחית השתן מסוג TCC הינו סרטן די נפוץ, המהווה כ- 2% מכל הגידולים הממאירים וכ- 90% מהגידולים של שלפוחית השתן. מהספרות המקצועית מוכרים שני גורמי סיכון עיקריים – עישון כבד וחשיפת תעסוקתית לחומרים מסוכנים. המומחה ציין כי על פי מקורות ספרות שונים, מעשנים נמצאים בסיכון כפול עד פי 4 בהשוואה ללא מעשנים, ואילו בין 20% ל- 27% מאירועי הסרטן משוייכים לחשיפה תעסוקתית. כמו כן , ניתן ללמוד על רשימה חופפת של ענפי תעשייה ומקצועות שנמצאו קשורים באופן מובהק לתחלואה מוגברת בסרטן שלפוחית השתן, ובהם ייצור דיו, תעשיית צבעים, תעשיית קבלים, תעשיית זפת, ייצור צבעי שיער, תעשיית גומי, נהגי משאיות, ציירים וספרים. כמו כן, מדובר במחלה תליית גיל, כשהיארעות סרטן שלפוחית השתן עולה מאד בגיל 60.