ב"ל 42428-02-13 אבו ראס נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בשעות הערב של יום 20/12/11, בעת שהתובע שהה סמוך לבית דודו בעילוט, נורו יריות לכיוון הבית, וכתוצאה מכך - נפצע התובע מספר פצעי יריה בחלק העליון של גופו.

2.התובע פנה לנתבע בתביעה להכיר בפציעתו האמורה כבתוצאה של פגיעה בעבודה. בטופס התביעה, נטען כי הפגיעה ארעה בעת שהתובע היה בדרכו לביתו, לאחר שעצר לעובדים שלו ליד ביתם (העובדים הם בניו של אותו דוד), וכשהתובע ירד מכלי הרכב שלו ליד ביתם.

3.הנתבע, במכתבו לתובע מיום 17/2/12, דחה את התביעה, בטענה שהפגיעה לא ארעה במהלך עיסוקו של התובע במשלח ידו ולא עקב עיסוקו זה.

4.כנגד עמדה זו של הנתבע - הוגשה התובענה שבפני.

בכתב התביעה נטען - בנוסף למה שנטען בטופס התביעה - כי בעת הפגיעה עסק התובע בהורדת "חפצים, ציוד עבודה ולוחות", אל ביתם של שני העובדים.

5.הנתבע, בכתב הגנתו, חזר על הטענה שבמכתב הדחיה, והוסיף טענה כי אין מדובר בפגיעה שארעה תוך כדי נסיעתו של התובע מהעבודה אל מעונו.

6.את העדויות בתובענה שמעתי בלא נציגי הציבור, אשר הוזמנו ולא באו.

אלה העובדות שלגביהן אין (או כמעט שאין) מחלוקת