ב"ל 40913-03-14 כהן נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הועדה לעררים לעניין אי כושר (להלן:"הועדה") אשר התכנסה ביום 30/12/13 ואשר קבעה למערערת, שהינה ילידת 1964, דרגת אי כושר בשיעור של 65%.

עניינה של המערערת הוחזר לועדה בהתאם פס"ד שניתן ביום 28/10/13, במסגרת תיק בל. 20339-05-13, אשר הורה על החזרת עניינה של לועדה בהרכב חדש.

למערערת נכות רפואית משוקללת וצמיתה, בשיעור של 55%.

2.מהלך הדיון

בהמשך להודעת ערעור שהוגשה, התקיים, בתאריך 29/9/14 דיון בערעור, אשר בסיומו, נעתר בית הדין לבקשת המערערת וקצב לה מועד להגשת פסיקה.

לאחר שהמערערת פעלה כאמור לעיל, קצב ביה"ד למשיב, מועד להגשת תגובה ולאחר שזו הוגשה, ניתנה למערערת הזדמנות להתייחס לה, הזדמנות אותה ניצלה, עת הגישה תגובה, ביום 22/10/14.

3.להלן, בתמצית, טענות באת כח המערערת:

א.טעתה הועדה, עת התעלמה ממכתבה המפורט של באת כח המערערת, על צרופותיו וזאת למרות שמכתב זה עמד לפניה, עת התכנסה.

ב.טעתה הועדה עת התעלמה מהנתונים האובייקטיבים שעמדו לפניה בדבר ימי ושעות עבודתה של המערערת ואשר מלמדים על כך שהיא אינה מצליחה לעבוד, באופן רציף ומידי יום וזאת למרות רצונה העז לעבוד.

ג.טעתה הועדה עת לא קבעה, לנוכח תלונות המערערת כי עקב השימוש בקנאביס הרפואי ועקב מחלתה היא אינה מסוגלת, חרף רצונה העז, לעבוד יותר משלוש שעות ביום, באופן לא רציף ולא יותר מארבעה ימים בשבוע (ולעיתים רבות פחות מזה), לקבוע כי היא איבדה את כושרה להשתכר באופן מלא.

ד.טעתה הועדה עת לא הסבירה מדוע לא קבעה למערערת, אובדן אי כושר, בשיעור של 75%, בהינתן כי בפועל היא מצליחה לעבוד רק 25% משעות עבודתה.

ה.טעתה הועדה עת התעלמה מכך שקביעת הרופא המוסמך קדמה לשימוש המערערת בקנאביס הרפואי ומכאן שהסתמכותה על חוות דעתו אינה סבירה.