ב"ל 37676-11-12 ל' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובעת הגישה כתב תביעה (20/11/12) כנגד החלטת הנתבע לפיה נוצר לה חוב בה"ה.

טוענת התובעת כי במשך שנים הנתבע אינו משלם גמלאותיה כסדרן, בטענה של קיזוז חוב ואף במכתבו מיום 12/01/12 ללשכת הס.מ. ניתן הסבר לא ברור לחובותיה.

עוד טענה כי כבר קוזז מלוא החוב ממנה. משנקבע לה חוב בעבר בסך ב- 20,000 ₪, אותו שילמה – קיבלה מכתב ולפיו אין לה חוב וכשבאה לנתבע והראתה המכתב – הפקידה לקחה ממנה המכתב וזרקה אותו לפח, כטעות.

התובעת נזקקה לה"ה עוד לפני 2002, בחודש 04/11 נקבעה לה זכאות לקצבת נ"כ מלאה ומחודש 09/12 זכאית היא לק"ז.

בחודשים שפרטה לא שולמה לה קצבה או שולמה חלקית.

ככל הנראה גובים ממנה חוב שלא כדין, שאינו קיים, או שהתיישן, או כפל חוב.

2.בהגנתו (04/02/13) עתר הנתבע לדחיית התביעה.

התובעת העלימה עובדת נישואיה (בחודש 01/02). משנודע הדבר בשנת 2009 ולפיכך, בוצע מחדש חישוב זכאותה לה"ה ונוצר לה חוב, כדין. כך היו לה חובות עקב הכנסות שלא דווחו במועד.

התשלומים והקיזוזים מבוצעים כדין ואף ניתן הסבר ללשכת הס.מ.. משעדיין אינו מובן – תוגש תע"צ.

ועדה לביטול חובות דחתה בקשתה, משהעלימה התובעת מידע ומשהיה מקום לשלול ממנה הגמלה לפי סעיף 20(א) לחוק ה"ה, ואעפ"כ, באו לקראתה.

3.ביום 21/04/13 התקיים דיון מוקדם בפני כבוד השופטת א. אגסי, ושוב ביום 07/07/13.

משהועבר ההליך להוכחות הוברר כי ועדה לביטול חובות דנה בענין שוב ("הוועדה"), שהחליטה על ביטול 80% מחובה של התובעת, כשהיתרה (20%) תקוזז מהגמלה השוטפת בשיעור של 10%.