ב"ל 37356-03-13 י' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (אי כושר) מיום 30.1.13.

2.תמצית העובדות הצריכות לענייננו, כפי שנקבעו בפסק הדין שניתן בעניינה של המערערת בתיק ב"ל 7341-05-12, הינן כמפורט להלן:

א.המערערת, ילידת 1959, סובלת מליקויים שונים. וועדה רפואית לעררים בתחום נכות כללית קבעה ביום 11.5.2010 כי למערערת נכות יציבה בשיעור 74%.

ב.פקידת השיקום דנה בנושא כושר השתכרותה של המערערת במהלך השנים. קיימים שני דוחות של פקידת השיקום הרלוונטיים לעניינו, כפי שיפורט להלן.

ג.ביום 17.1.2010 כאשר שיעור נכותה של המערערת היה 71%, המליצה פקידת השיקום על צמצום בכושר השתכרותה של המערערת, בזו הלשון:

"אני חוזרת על המלצתי בדבר צמצום של כושר עבודה ועתה אף ביתר תוקף לאור ההחמרה שחלה במצבה הרפואי – כפי שגם עולה ממכתבו של רופא מטפל המציין כי מדובר 'בהפרעה חסימתית במידה קשה'. להערכתי, היום מדובר בצמצום משמעותי יותר – 74% בהתחשב במכלול בעיותיה, עבר תעסוקתי, המפורט בדו"ח קודם. יש מקום לצוות".

ד.ביום 9.6.2010 לאחר שהוחמר מצבה הרפואי של המערערת ונקבעה לה נכות בשיעור 74%, נכתב בדוח פקידת השיקום כך:

"למעשה, כפי שעולה מהיסטוריה הרפואית במהלך השנים מצבה הרפואי משתנה: נוספות בעיות רפואיות, צורך במעקבים, בדיקות וטיפולים. היא אף התמודדה ומתמודדת עם בעיות רפואיות של בעלה. מכלול בעיות אלו תורם להערכתי לקושי להמשיך ולגייס אנרגיות להתמודדות – כאמור בדוחות קודמות גם היא עצמה התמודדה במהלך חייה במחלת הסרטן.

עם זאת, כפי שגם ציינתי בדו"ח השיקום מ-21.1.2009 פנתה אלינו מיוזמתה לצורך שיקום מקצועי ב-2006. ובסופו של דבר מצאה עבודה בכוחות עצמה ועבדה עד 2/08. למעשה, כך פעלה כל השנים. כפי שמתואר בדו"ח האמור (מ-12.1.09) – דבר המעיד לדעתי על כך שמדובר באשה אשר כשיכלה לגייס הכוחות מצאה הפתרונות התעסוקתיים בשוק הפתוח.

כיום, להערכתי מתקשה מאוד להתמודד בדרך זו. בשל שילוב הנכויות, הצורך בהמשך טיפולים, מעקבים, בירורים רפואיים. כל אלו מהווים מעמסה משמעותית ומקשים מאוד לתפקד בעולם העבודה.

מאחר ועניינה נדון במוסדנו מס' פעמים וכיום האבחנה הרפואית מצביעה על מגוון בעיות רפואיות – ויש שוני בהערכה לגבי כושר עבודתה יש מקום לצוות בנוכחותה – דבר אשר יאפשר התרשמות וקביעה התואמת למצבה הנוכחי"