ב"ל 3710-12-14 המוסד לביטוח לאומי נ' ד'

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 9/11/14 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי נכותה הצמיתה של המשיבה היא בשיעור 24% מיום 1/7/14 ("ההחלטה").

להלן עובדות המקרה:

2.המשיבה נפגעה בגב תחתון, ביום 8/7/07, ופגיעתה הוכרה כתאונת עבודה ("התאונה הנדונה").

3.למשיבה אירעה פגיעה קודמת ביום 18/1/1999, בגינה קבעה לה על ועדה רפואית נכות בשיעור 5%, בגין כאבי גב תחתון עם הגבלה קלה מאד בתנועות עמוד שדרה מותני.

4.המשיבה הגישה תביעה לקביעת דרגת נכותה בגין התאונה הנדונה, וביום 21/9/08 קבעה הוועדה הרפואית מדרג ראשון נכות זמנית בשיעור 20%, לתקופה שמיום 29/7/07 ועד 31/7/08, וכן נכות צמיתה בשיעור 10% מיום 1/8/08 (לאחר ניכוי מצב קודם) (החלטת הוועדה – נספח ב' לערעור).

5.המערער הגיש ערר כנגד החלטה זו (נספח ג' לערעור), והוועדה הרפואית לעררים התכנסה ביום 12/11/08 (נספח ד' לערעור). למשיבה נקבעה נכות בשיעור 10% בגין הגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני, לפי פריט ליקוי 37(7)(א), כאשר 5% נכות יוחסו למצב קודם, לפי פריט ליקוי 37(8)(א), כך שלמשיבה נקבעה נכות יציבה בשיעור 5% מיום 1/8/08.

6.ביום 14/7/11 הגישה המשיבה בקשה לדיון מחדש לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 ("התקנות") בטענה להחמרת מצב.

7.הוועדה הרפואית מדרג ראשון קבעה למשיבה, ביום 20/7/14, נכויות זמניות לתקופה שמיום 14/7/11 ועד 30/12/12. כמו כן, נקבעה למשיבה נכות צמיתה בשיעור 20%, בניכוי 10% נכות בגין מצב קודם; הנכות המשוקללת בשיעור 10% הוגדלה בשליש לפי תקנה 15; למשיבה נקבעה נכות יציבה בשיעור 13.3% מיום 1/7/14 (החלטת הוועדה – נספח ה' לערעור).

8.המערער הגיש ערר כנגד החלטה זו, בטענה ששגתה הוועדה שהחליטה לנכות 10% נכות בגין מצב קודם, שעה שקיימת החלטה חלוטה של ועדה רפואית קודמת המחייבת ניכוי בשיעור 5% בלבד בגין מצב קודם (הערר – נספח ו' לערעור). גם המשיבה הגישה ערר כנגד החלטה זו (נספח ז' לערעור).