ב"ל 37039-11-11 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

פתח דבר

1. עניינו של הליך זה בתביעת התובע המוסבת כנגד החלטת הנתבע (להלן: המוסד) מיום 1.12.2008, לדחות את תביעתו לדמי פגיעה בגין תאונה קשה שארעה לו בשנת 2003 וכפועל יוצא מכך גם את ההכרה בתאונה כתאונה בעבודה. זאת מן הטעם שבמועד קרות התאונה לא בוטח כעובד שכיר, לפי סעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: החוק או חוק הביטוח הלאומי) וכפי שהתברר בפנינו גם על שום שאין המדובר בתאונת עבודה כמשמעה בחוק. נטעים מיד כי הליך זה הוא נדבך נוסף בהתדיינות ארוכת שנים ביחס לתאונה משנת 2003, תוצאותיה והאחראים לה.

הצדדים להליך

2. התובע, מר פלוני הוא יליד שנת 1984, תושב הכפר צוריף שבנפת חברון. ביום 21.5.2003 נפגע התובע בתאונה חמורה שלדאבון הלב, הותירה אותו במצב של נכות קשה ובכללה פרפלגיה וכריתה של אחת מרגליו.

הנתבע, הוא המוסד לביטוח לאומי.

צדדי ג', חברת א.י.ל סלע 1991 בע"מ (להלן: חברת סלע או סלע), היא חברה לבניה ופיתוח, אשר על פי טענת המוסד לביטוח לאומי הייתה אחת ממעסיקותיו של התובע בעת קרות התאונה. מר יצחק סלע הוא בעליה של החברה.

התשתית העובדתית

3. התשתית העובדתית הצריכה לעניין ואשר מרביתה אינה שנויה במחלוקת בין הצדדים היא זו שתפורט מטה.

4. במועד קרות התאונה החלה חברת סלע בביצוע עבודות תשתית וסלילת דרך באתר בנייה הסמוך לאזור התעשייה בבית שמש. לצורך שמירה על הכלים ההנדסיים ששימשו לעבודות באתר, התקשרה סלע עם חברת מוקד תהילה בטחון ושמירה בע"מ (להלן: מוקד תהילה), שהיא חברה שעסקה בשעתו במתן שירותי כח אדם לשמירה אבטחה וניקיון.

5. התובע נשכר לשמש כשומר באתר. לטענתו, החל בעבודת השמירה ביום 6.5.2003, כחודש וחצי לפני יום הולדתו ה-19. בחלוף כשבועיים, ביום 21.5.2003, ניסה התובע לחבר פתיל חשמל באמצעות מוטות ברזל מעוקלים לכבל מתח גבוה שעבר באתר. לצורך כך הוגבה על ידי נהג דחפור שעבד בשרות סלע אל עמוד החשמל שדרכו עבר אותו הכבל, עקף את הדוקרנים שהותקנו על העמוד וטיפס לראשו. התוצאה הטראגית של מעשה מסוכן ומיותר זה הייתה שהתובע התחשמל, נפל ארצה מגובה רב, נחבט בקרקע ונפגע באופן שהותיר אותו נכה קשה לצמיתות.

השתלשלות העניינים בבית הדין

6. כאמור בפתח הדברים, תביעה שהגיש התובע למוסד לביטוח לאומי להכרה בתאונה כתאונת עבודה ולתשלום דמי פגיעה נדחתה בהחלטת פקיד התביעות מיום 1.12.2008. על פי הוראות החוק בשעתו, עמדו לתובע שישה חודשים להגשת תובענה על ההחלטה לבית הדין.

7. ביום 4.6.2009 הגיש התובע לבית דין זה "בקשה דחופה למתן ארכה להגשת תובענה מכוח חוק הביטוח הלאומי" (ב"ל 10935/09). בבקשה (נספח ד' לכתב התביעה) עתר התובע לכך שיתאפשר לו להגיש תובענה מפורטת לאחר שתסתיים התביעה האזרחית שהגיש בבית המשפט המחוזי כנגד מוקד תהילה, סלע וחברת החשמל לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה (ת.א. 8038/06). התובע הבהיר כי בית המשפט המחוזי עתיד להכריע בשאלת קיומם או העדרם של יחסי עבודה בין התובע למוקד תהילה וסלע, הכרעה שהיא בעלת השלכה ישירה גם על ההליך בבית הדין.

8. ביום 28.6.2009 הודיע המוסד כי בנסיבות העניין אינו מתנגד לבקשה שכן גם לשיטתו ראוי להמתין "עד אשר יאמר בית המשפט המחוזי את דברו בשאלת יחסי העבודה שבין התובע לבין מעסיקו הנטען" (נספח ה' לכתב התביעה). בתוך כך, ביקש המוסד לקבוע לוח זמנים להגשת התובענה לאחר סיום ההליך בבית המשפט המחוזי ולהגשת כתב הגנתו. בהודעתו שמר המוסד על זכותו לטעון כי התובע אינו בא בגדר נפגע עבודה, אולם לא הזכיר צדדי ג' שיכול ויבקש לצרף להליך ולא ביקש מאומה ביחס אליהם.

9. בהתאם נמחקה התביעה בפסק דינה של חברתי, השופטת יפה שטיין, מיום 3.8.2009 (נספח ו' לכתב התביעה).

10. פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתביעה האזרחית, העוסק בשאלת האחריות הנזיקית בלבד, ניתן על ידי כבוד השופט (כתוארו אז) יוסף שפירא, ביום 14.8.2011 (נספח ז' לכתב התביעה). בחלקו הצריך לענייננו בשלב זה, קבע בית המשפט המחוזי, כי מוקד תהילה וסלע הן מעסיקות במשותף של התובע ועל כן חבות בנזקו, בשיעור של 20% לכל 'קבוצת נתבעים' כלשונו. זאת לנוכח אשמו התורם של התובע שהועמד על 60%. התביעה כנגד חברת החשמל נדחתה (נספח ז' לכתב התביעה). לשם שלמות הדברים נציין, כי בהמלצת בית המשפט המחוזי, נמחקה התביעה בפסק דינו של השופט בר-עם מיום 20.10.2013. זאת על יסוד ההסכמה כי יכול ותחודש אם לא יגיעו הצדדים לכלל הסדר בשאלת הנזק. בתוך כך נשמרה לצדדים זכות הערעור על פסק דינו של השופט שפירא (ראו: הודעת התובע מיום 23.7.2014).