ב"ל 36656-06-12 ר' נ' המוסד לביטוח לאומי סניף באר שבע

1.התובע יליד 1953, היה בזמן הארוע בן 58 ועבד במכון הגיאופיסי לישראל (להלן: המעסיקה), בעבודות ססמולוגיה ומדידות בהתאם לפרויקטים אליהם צוות.

2.התובע עובד אצל מעסיקתו בארץ ובחו"ל מזה מספר שנים, ביום 25.8.10 יצא במסגרת משלחת לעבודה בקונגו.

3.התובע שימש בתפקיד עובד כללי האחראי על פריסת ציוד ססמי בשטח, כשמנהליו נותנים לו הוראות באמצעות מכשיר הקשר. העבודה התבצעה בג'ונגלים ובאזורי ביצות בקונגו. יצוין כי העובד כבר ביצע עבודות דומות במסגרת עבודתו אצל המעסקיה, גם במדינות אחרות באפריקה, ואולם הפעם היו תנאי הפרויקט קשים במיוחד: ביצות עמוקות הרוויות בבורות, אליהן נכנס התובע באופן רגלי, בשל כך נדרש התובע למאמץ פיזי גבוה במיוחד.

במסגרת כניסתו לביצות העמוקות הרוויות בבורות, קרה גם שהתובע נפל בזמן הליכתו בביצות ואף בלע ממי הביצות. התובע התגורר ועבד בסביבה בלתי היגיינית, שתה מים מקומיים בלתי מסוננים ואכל אוכל מקומי גם בשטח.

4.העבודה התבצעה 7 ימים בשבוע, ללא ימי מנוחה, פרט ליום כיפור. שעות העבודה היו משעה 5:45 ועד 18:00 בערב לערך, סה"כ בממוצע כ-12 שעות ביממה.

אירוע השריפה

5.במסגרת עבודתו, נדרש התובע להיכנס לתוך שטח הביצה כ-2 ק"מ פנימה. במהלך שהותו בתוך שטח הביצה, אירעה גם שריפה אשר גרמה לכך שהתובע נאלץ לנוס על נפשו בהליכה מהירה מתוך אחת הביצות, למרחק של כ-2 ק"מ, דבר שגם לו ליפול פנימה מספר פעמים לתוך מי הביצה ולבלוע מים.

מועד הופעת הסימפטומים לראשונה

6.ביום 20.9.10 לאחר שסיים התובע את ארוחת הבוקר, פנה לקבל את פני המקומיים. בשעה 6:30 לערך החלו להופיע סימפטומים של חולשה, סחרחורת, כאבי ראש, כאבי בטן, כאבים בחזה ורעד בכל הגוף.

הפרמדיק במחנה בדק ומצא כי לתובע יש לחץ דם של 140/120, והורה לתובע להפסיק את עבודתו ולנוח.

7.התובע שהה יומיים במחנה ללא טיפול רפואי כאשר מצבו הולך ומחמיר. התובע החל לחוש במצוקת נשימה ודופק מואץ, בדיקה נוספת של לחץ דם 140/190, הראתה החמרה במצבו.

ביום השלישי פונה התובע ברכב לבית חולים פרטי, בעיר BOMA, שם ביצע רופא מקומי בדיקות שהדגימו: לחץ דם 140/95, אך חרף בעיית לחץ הדם שהחמירה, הסתפק הרופא בבדיקת א.ק.ג ובדיקה פיזיולוגית שנמצאו תקינים. הרופא קבע שמדובר בתשישות בלבד והורה על נטילת תרופות לחיזוק ומנוחה ארוכה.