ח.ג. נ' המוסד לבטוח לאומי

ד"ר כרמון, המומחה-יועץ רפואי שמונה על ידי בית הדין (להלן – המומחה) השיב במסמך הנושא תאריך 5.8.16 על שאלות הבהרה שהופנו לו על ידי התובע.

2.לאחר שתשובות המומחה הועברו לצדדים, התקיים בבית הדין דיון בעקבותיו שונתה התשתית העובדתית. השינוי מתבטא בכך שמוסכם על הצדדים כי התובע חש שאינו רואה בעין ימין לאחר שנפגע מתחת לעין שמאל מניצב מתכת דק, וזאת עוד לפני שנפל מהסולם. המומחה מתבקש ליתן דעתו כי בכך יש כדי לשנות את סעיף 3(ב)(4) להחלטה מיום 11.10.15 שבה מונה המומחה הנכבד. עוד מופנה המומחה לכך כי הצדדים הסכימו כי סעיף 3(ב)(5) להחלטה מיום 11.10.15 – ימחק. בנוסף, בהתאם להחלטה מיום 19.4.17 תוקן סעיף 3(ב)(6) להחלטה מיום 11.10.15 באופן שהובהר שם כי החבלה היחידה היתה חבלה בראש וכן חדירת ניצב המתכת מתחת לעין שמאל. לשם הנוחות, מובאת להלן התשתית העובדתית המוסכמת על הצדדים, לאחר השינויים המפורטים לעיל:

א.התובע הועסק בתפקיד חשמלאי בחברת "אלקטרו מכאניק" בכפר קרע.

ב.ביום 23.3.14 ארע לתובע אירוע תאונתי כמפורט להלן:

1.מדובר היה בסוף יום העבודה.

2.התובע שהה במחסן של המעסיק ועסק בסידור כלי עבודה והכנה לקראת יום העבודה הבא. עבודה זו ביצע התובע כאשר הוא עומד על סולם, כאשר רגליו נמצאות בגובה של כ- 1.30 מעל הרצפה. התובע נטל כלים ממדפים, כאשר הוא על הסולם.

3.בשלב מסוים הפנה התובע את ראשו ונכנס מתחת לעינו השמאלית ניצב מתכת דק שגרם לפציעה מתחת לעין שמאל ולירידת דם ממקום זה.

4.לאחר שנפגע התובע בעין שמאל בגלל חדירת ניצב המתכת הדק, הוא החל לרדת מהסולם. אז שם לב שהוא לא רואה בעין ימין - ואז נפל מהסולם ונחבל בראש. נפילתו של התובע היתה על צד הגוף. התובע לא זוכר אם נפל על צד ימין או על צד שמאל. הנפילה נמשכה שתי שניות. במסגרת הנפילה התובע נחבל בראשו.

5.(בוטל)

6.אין מחלוקת כי במהלך האירוע התאונתי הנ"ל לא נכנס לעין ימין חפץ כלשהו. כמו כן התובע לא נחבל ישירות בעין ימין. החבלה היחידה היתה בראש וכן חדירת ניצב המתכת מתחת לעין שמאל, כמתואר בסעיף (3) לעיל. התובע אינו זוכר באיזה חלק של הראש נחבל. כאמור, הוא לא נחבל ישירות בעין ימין.

7.הנתבע הכיר באירוע התאונתי הנ"ל ככזה שגרם לתובע לחבלה בפנים ולחבלה בעין שמאל. הנתבע לא הכיר באירוע התאונתי ככזה שגרם לליקוי בעין ימין.

8.מיד לאחר האירוע התאונתי פנה התובע ישירות לבית חולים "הלל יפה" ואושפז החל מיום 23.3.14 עד ליום 28.3.14.

3.בתשובתו מיום 5.8.16 ציין המומחה הנכבד כי לאור כמות השאלות הרבות שהופנתה אליו חש כנאשם המצווה לאשר או לא לאשר דברים. עוד ציין המומחה כי חלק מהמאמרים לא צורפו וחלקם היה בגודל כתב קשה לקריאה. להערות אלו של המומחה נתן בית הדין את דעתו. בית הדין מבקש להבהיר למומחה כי הוא ודאי אינו נאשם, אלא להפך – הוא מהווה זרועו הארוכה של בית הדין. מומחיותו של המומחה מאפשרת לבית הדין, בסופו של יום, להכריע במחלוקת בין הצדדים. לכן תפקידו של המומחה בהליך משפטי מסוג זה הוא בעל משקל ניכר.

4.לאור תפקידו המיוחד של המומחה בהליך כאן, קיימת חשיבות עליונה כי המומחה ישיב לכל השאלות המופנות אליו. בית הדין מודע לכך כי לעתים מדובר בשאלות ארוכות או רבות הדורשות השקעת מאמץ לשם הכנת התשובות, אלא שזו הדרך בה מתברר ההליך המשפטי.