ב"ל 35161-04-13 הלפרין נ' המוסד לביטוח לאומי

1. בתובענה זו נדונה שאלת זכאותו של התובע למענק עבודה מועדפת. המחלוקת בין הצדדים, כפי שהיא כעת, היא בשאלה אם שעות עבודתו של התובע כעובד במשק של הוריו, בתקופה שמחודש פברואר ועד חודש אוגוסט 2011, היו מספיקות לשם ראייתו של התובע כמי שעבד בהיקף מספיק של משרה כדי שאותה תקופת עבודה תיחשב כחודשי עבודה לצורך מנין החודשים הנדרש בסעיף 174(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

2. התובע אמנם הגיש תצהירים מטעמו, אך הנתבע ויתר על החקירות הנגדיות כך שהתובענה הפכה להיות בשלה למתן פסק דין, לאחר שב"כ הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב, מבלי שנשמעו עדויות.

3. בעת שניסחתי את פסק הדין בתובענה, בחנתי - בין השאר - את מספר שעות עבודתו של התובע, כפי שהן משתקפות בדיווחי השעות החודשיים (תוך מודעות לגרסת התובע על עבודה וכוננויות גם מעבר לשעות אלה). ערכתי גם חישוב של הממוצע השבועי של שעות העבודה האמורות, כדי להשוות את אותו ממוצע להיקף משרה מלא כמקובל בענף החקלאות.

ברור שלשם חישוב הממוצע השבועי של שעות העבודה, יש לשקול את מספר הימים שיובאו בחשבון לצורך החישוב. כלומר - האם להוציא מכלל הימים ימי העדרות של התובע, בהתחשב גם בסיבת ההעדרות.

4. התובע נעדר מעבודתו בתקופה האמורה, במשך 4 ימים לרגל שירות מילואים. לפיכך, היה עלי לגבש עמדה בשאלה אם נכון לראות את העדרותו של התובע מעבודתו, לרגל שירות המילואים כהעדרות "מוצדקת" אשר מצדיקה את הוצאת ימי המילואים מהחישוב של הממוצע (וכתוצאה מכך - יועלה במעט ממוצע השעות שיחושב), או - שמא - נכון להכליל את ימי המילואים בחישוב הממוצע, כאילו ימי המילואים הם ימי העדרות "סתם" של התובע (וכתוצאה מכך - הממוצע שיחושב - יופחת מעט).

          אכן, גיבשתי עמדה בשאלה זו.

          עם גיבוש העמדה שלי באותה שאלה, הגעתי למסקנה כי אין זה ראוי שאתן את פסק הדין בתובענה זו.

          זאת מאחר שאני מודע לכך שבין הנתבע לבין בני, גיא ארמון, יש מחלוקת בשאלת ההתייחסות לימי המילואים שבני שירת בהם, בתקופת שבה הוא עבד בעבודה מועדפת. אותה מחלוקת שבין הנתבע לבין בני - עומדת כעת להכרעתו של בית הדין הארצי לעבודה.

          אמנם, המחלוקת בעניינו של בני אינה דומה למחלוקת בתובענה זו, מבחינה זו ששם אין מדובר על היקף המשרה. על כן, בטרם כתיבת טיוטת פסק הדין, לא סברתי שיש בין תובענה זו לבין עניינו של בני זיקה מספיקה כדי שאפסול את עצמי ממתן פסק הדין בתובענה זו.