ב"ל 34687-06-14 זועבי אחמד נ' המוסד לביטוח לאומי

1.ביום 17/12/12 נפגע המערער בתאונת דרכים אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה (להלן: "התאונה").

2.ועדה רפואית מדרג ראשון בפניה הופיע המערער ביום 22/1/14, קבעה כי למערער 0% נכות צמיתה החל מיום 26/2/13 .

המערער הגיש ערר כנגד החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון, ועררו התברר בפני ועדה רפואית לעררים ביום 25/3/14 (להלן: "הועדה"), אשר החליטה לדחות את הערר ולהשאיר את קביעת הדרג הראשון על כנה.

כנגד החלטת הועדה הנ"ל הוגש הערעור אשר בפניי.

3.להלן עיקר טענות המערער:   

א.הועדה לא קבעה למערער נכות זמנית, על אף שניתן להסיק כי היא מסכימה עם ממצאיו של ד"ר עאוני יוסף, אך הסתייגה מפרק הזמן שחלף.

ב.החלטת הועדה אינה מובנת למי שאינו רופא. לא ניתן להבין מהחלטת הועדה אם נערכה השוואה בין ממצאיה לבין ממצאיו של ד"ר יוסף, ולא ניתן לערוך ביקורת שיפוטית על החלטתה.

ג.הועדה לא ביצעה למערער בדיקת תנועות ע"ש צווארי.       

4.להלן עיקר טענות המשיב:

א.הועדה בדקה את המערער בבדיקה גופנית רחבה ומלאה הן לגב והן לצוואר, וממצאי בדיקתה היו תקינים.

ב.הועדה עיינה בחומר הרפואי, בחוות הדעת מטעם המערער ובצילומי הדימות מלפני ולאחר התאונה.       

ג.         הועדה ציינה את ממצאיה הרפואיים וקבעה, לאחר בדיקת המערער, כי הממצאים ההדמייתיים והקליניים אינם מזכים באחוזי נכות.