ב"ל 33206-10-14 ב' ו' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה לעררים לעניין אי כושר, מיום 11/8/14 ("הוועדה"), אשר קבעה כי המערערת לא איבדה כדי 50% מכושרה לתפקד במשק הבית מיום 1/1/13 ("ההחלטה").

2.טענת הערעור היא שהחלטת הוועדה אינה מנומקת, והוועדה לא נתנה משקל מספק לנכויותיה הרפואיות של המערערת. נטען כי המערערת סובלת מבעיות בתפקוד, יש לה התקפים, וכי היה על הוועדה להידרש למסמכים הרפואיים הנוגעים לליקוייה של המערערת.

3.לטענת המשיב, החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת ולא נפל בה פגם משפטי. נטען כי הוועדה התייחסה לנכויות הרפואיות שנקבעו למערערת, ונתנה דעתה לתלונותיה ולהשפעת ליקוייה על יכולתה לתפקד במשק הבית.

4.לבית הדין הסמכות לבחון האם נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה (סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995).

במקרים קיצוניים של חוסר סבירות בהחלטה של ועדה מסוג זה, רשאי בית הדין להתערב ולראות בחוסר הסבירות האמור משום טעות משפטית. זאת משום שוועדה לעררים, בשונה מוועדה רפואית, פועלת בתחום שאינו רפואי טהור. אולם, יש ליתן את הדעת כי התערבות כזו של בית הדין תוגבל למקרים קיצוניים של חוסר סבירות (דב"ע שם/01-1318 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60).

5.מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה:

ביום 11/8/14 התכנסה הוועדה, הקשיבה לתלונות המערערת, ורשמה אותן בסעיף ג' לפרוטוקול. באשר למצבה האישי ציינה המערערת כי היא אֵם לשני ילדים קטנים המתגוררים עמה ואמה עוזרת לה. לדברי המערערת, היא מתפקדת בזחילה, וכן נזקקת לשבת או לשכב הרבה. באשר ליכולותיה התפקודיות ציינה המערערת כי יש לה קושי בעריכת קניות ובעבודות ניקיון.

הוועדה בחנה את הליקויים מהם המערערת סובלת, וציינה כי המערערת ילידת שנת 1984, אובחנה כסובלת ממחלת FMF בשיעור 30%, מצב תגובתי בשיעור 20% ואנמיה בשיעור 10%. הוועדה ציינה כי שמעה מהמערערת על משכם של ההתקפים ועל תדירותם. הוועדה נתנה דעתה לתלונות המערערת, למסמכים הרפואיים שבתיק, וציינה כי למדה מפי המערערת על תפקודה במשק ביתה ועל היקף העזרה החלקית שהיא מקבלת מאמה.

על יסוד התרשמותה מהמערערת קבעה הוועדה כי "קיימים מספר ימים במשך החודש שבהם תפקודה מופרע – בשל התקפים – יחד עם זאת, התמונה הכוללת המצטברת של סך ההפרעה התפקודית במשק הבית על פני תקופות זמן, אינה מגיעה לכדי 50% מכושרה לתפקד במשק הבית, שכן קיימת גמישות בביצוע המטלות השונות, וכן שהמערערת מטפלת, כפי שהתברר לוועדה, לפחות בילדיה".