ב"ל 3004-02-13.01 ספטמבר 2014

1.התובעת הגישה תביעתה לבית הדין בחודש 2/13, לקבלת גימלת תלויים ובתאריך 7.7.13, התקיים דיון מוקדם בתיק, בו הובהר לתובעת, כי הנטל מוטל עליה להוכיח תשתית עובדתית שעניינה חשיפת המנוח לחומרים שונים, לרבות סוג החומרים, תדירות החשיפה אליהם, אופן החשיפה, משך החשיפה וכד'.

2.התובעת הגישה תצהיר מטעמה, ולא טרחה לזמן חומר כלשהו מהמשרד לאיכות הסביבה או למשרד הכלכלה, לישיבת ההוכחות.

3.התובעת אף לא הזמינה עדים מטעמה באמצעות מזכירות בית הדין, והגם שבמועד ההוכחות בתאריך 22.1.14, נשמעו עדי הנתבע מר רובינזון ומר עדי דובלרו, איפשרנו לתובעת להזמין את העדה מטעמה הגב' גרוסו, ואף נקבע מועד נוסף להוכחות.

התובעת הודיעה, כי אין בכוונתה להזמין את הגב' גרוסו למתן עדות דרך מזכירות בית הדין, ואין בכוונתה לבקש צו הבאה בהתייחס לגב' גרוסו, ולעניין זה ניתנו על-ידינו החלטות בתאריכים 26.2.14 ו-4.5.14, בה הבענו תמיהתנו על התנהלות התובעת.

4.התובעת ביקשה להגיש תיק מטעם משרד הכלכלה בנוגע לחומרים עימם עובדים בחברת תעשיות קליל בע"מ, אלא שהנתבע התנגד להגשת תיק, שכל כולו בדיקות סביבתיות, מבלי לקשר בין בדיקות אלה לעבודת המנוח, וכאשר התובעת לא הצביעה ספציפית על סוג החומרים אליהם נחשף המנוח, ריכוזם, תדירות החשיפה וכד'.

התנגדות הנתבע התקבלה על-ידינו, כאמור בהחלטה מ-10.7.14.

5.התובעת הגישה הודעה נוספת בה פרטה בטבלה תאריכי ביצוע בדיקה על-ידי המכון לבריאות תעסוקתית, החומרים שנבדקו ומקום החשיפה, אולם לא הובהר כלל, מה הקשר בין המנוח לבין חומרים אלה ומקום החשיפה, מה משך הזמן שבו המנוח היה חשוף לחומרים, ואין מקום לקביעה, כי המנוח היה במשך כל היום, בכל מחלקות המפעל, בכל דקה ודקה, והיה חשוף לכל החומרים, כאילו הוא העובד היחיד במפעל בכל נקודות העבודה.

מן הסתם, יש הבדל, אם המנוח היה חשוף לחומר מסוים 3 דקות ביום, או 3 שעות ביום.

6.אשר על כן, מקובלת עלינו התנגדות הנתבע, והגשת דו"חות המכון לבריאות תעסוקתית, בלא פירוט ספציפי לגבי המנוח - באיזו עמדה הוא עבד; כמה זמן שהה באותה עמדה, מתוך יום עבודה; ועד כמה נחשף לחומרים בעמדה כזו או אחרת - אין בה, כדי להציב תשתית עובדתית לצורך העברתה למומחה, על מנת לבחון קשר סיבתי, בין פטירת המנוח לבין עבודתו במפעל קליל.

למעשה, התובעת מבקשת כי בית הדין יקח דו"חות של המכון לבריאות תעסוקתית, כפי שנעשו במפעל בו עבד המנוח, ויעביר אותם, כמו שהם, למומחה מטעם בית הדין, בלא קביעה, האם המנוח נחשף לחומר כלשהו, במסגרת איזו עבודה שביצע, באיזו תדירות, למשך כמה זמן וכד'.