ב"ל 29262-01-13 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זוהי תביעה להכרה באירוע המוחי בו לקה התובע ביום 28.6.11 כ"תאונת עבודה" כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה –1995 (להלן: החוק).

2.בתיק זה מונה פרופ' אבינועם רכס כמומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה) לשם מתן חוות דעת רפואית בנוגע לשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין האירוע הנטען, כאשר המסגרת העובדתית אשר הועמדה בפני המומחה (כפי שהופיעה בתצהירו של התובע ואשר התקבלה על ידי בית הדין) הייתה כדלקמן:

"א.בשנת 1999 עליתי מארצות הברית לישראל בשל מניעים ציוניים ואהבת המדינה ובסמוך לכך ובהתאם להשכלתי כד"ר לפיזיקה מאוניברסיטת אמסטרדם, ואלר שעבדתי כמספר שנים כשכיר ובשנת 2008 קניתי את חברת NSICOM והחלפתי את שמה לכרם סופטוויר שהיא חברה לממכר רישיונות תוכנה לחברות בחו"ל.

ב.שפתי העיקרית בכתב היא אנגלית וגם בעבודה וגם בבית עם אישתי וילדיי. אני דובר עברית אך הקריאה שלי היא בסיסית.

ג.העסק מאז ומתמיד היה בביתי ברח' הגבוה 269 בעינב, גם יש לי חדר גדול עם מספר מחשבים, מדפסת ומכשירי כף יד המיוחדים לעבודתי. כל עבודתי היא בשפה האנגלית ואנו בבית גם מתקשרים בינינו בשפה האנגלית, כשהעברית השגורה בפי היא בסיסית ובעיקר בעל פה ולא בכתב.

ד.קודם לאירוע זה, מעולם לא סבלתי ממחלה או מבעיה רפואית והייתי בריא לחלוטין ועבדתי במשרה מלאה, ואף עסקתי בפעילות גופנית בריצות בוקר ארוכות בישוב.

ה.ההזמנות לרישיונות תוכנה בד"כ מתקבלות במייל של החברה. למיטב ידיעתי בהזמנות גדולות של מעל 10,000 דולר, לא מקובל בתחום וגם אין הזמנת עבודה מסודרת עם טופס מיוחד והתשלום בהזמנות גדולות אלה הוא תמיד בסוף העבודה ולא מראש. כך אני עבדתי מאז שעליתי לארץ גם כשכיר וגם כעצמאי, ללא כל בעיה רצינית עד לאירוע.

ו.ביום 28.6.11 בשעה 08:00 בבוקר לערך, פתחתי הודעת דואר אלקטרוני שקיבלתי מקבלן משנה בגרמניה, לפיה בניגוד לסיכום מוקדם איתי, בוטלה למעשה הזמנת עבודה עליה עבדתי כמספר חודשים שהיתה אמורה להניב לחברתי הכנסה בין 40,000$ ל-50,000$.

יש לציין כי רוב ההזמנות לחברה שלי הן בסדר גודל של 100$ - 3,000$ וכן שמעולם לא נגרם לי הפסד הכנסה גדול שכזה, והדבר הובא לידיעתי בבוקר אותו היום, בהפתעה גמורה ומוחלטת וכדבר שלא קרה לי מעולם.

ז.לאחר פתיחת המייל הנ"ל, חטפתי כמו "סטירה חזקה לפנים", וחשתי כעס ובעיקר שרימו אותי ועבדו עלי ולקחתי את זה כפגיעה אישית ובי והתנהגות מגעילה ומכוערת כלפיי. בשל אירוע חריג זה, התחלתי לחוש תחושה של טשטוש וחולשה ניכרת בכל חלקי גופי עם כאבי ראש חזקים, שלא חשתי מעולם, ולא הייתי מסוגל לעבוד בכלל. היתה לי גם חולשה חזקה ביותר ברגל ימין שאפילו לא הצלחתי לקום מהכיסא.

ח.אשתי הבחינה שמשהו לא בסדר אצלי והתחילה לשאול אותי מה קרה ולמה אני מתנהג ככה ואז התפרצתי עליה בעצבים וסיפרתי לה מה קרה, שעבדו עליי.

ט.לאחר מכן הסתגרתי בתוך עצמי ולא ספרתי לאף אחד בסביבתי הקרובה על התופעות מהן אני סובל, מאחר והתביישתי.

י.בשל עברי הרפואי התקין לחלוטין, חשבתי שמה שאני מרגיש יחלוף אם לא אעבוד באותו היום ואנוח על הכיסא.

 יא.לאחר שתחושותיי לא השתפרו אלא החמירו, פניתי לאשתי באותו לילה ואמרתי לה שאני מבקש בית חולים והיא ובני חיים לקחו אותי לבית החולים מאיר שם בוצעה בחדר מיון בדיקת CT מח שהראתה אוטם מוחי חריף לחולה ללא כל גורמי סיכון.

בשל מצבי הרפואי אושפזתי במחלקה הנוירולוגית בבית החולים מאיר תחת השגחה עד ליום 8.7.11 באבחנה של שבץ מוחי עם השפעות בין היתר על הזיכרון כתיבה ובהעתקת צורה.

יב.מאז האירוע אני סובל בעיקר מתופעות של בעיות בזיכרון, בעיות בכתיבה ובהבנת הנקרא, בעיקר של כתב יד לא מודפס, ואני מתקשה להפעיל את פלג גופי הימני ונעזר בבני משפחתי בפעילות היום יומית וזאת בנוסף לטיפול התרופתי הקבוע אותו אני נאלץ לקחת מידי יום של מדללי דם.

יג.לאחר שחרורי מבית החולים, טופלתי לצורך שיקום במרכז לשבץ מוחי בבית החולים תל השומר".