פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו תביעת התובע, שלקה ביום 19.9.15 באירוע לבבי כלשהו (להלן – האירוע הלבבי), להכרה באירוע הלבבי כנובע מתאונת עבודה, כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש] התשנ"ה 1995 (להלן – החוק).

מבוא

התובע, יליד 1950, עובד כעצמאי בתחום המוזאיקה טרצו.

התובע הגיש לנתבע (להלן – המוסד) תביעה להכרה בליקוי לבבי כנובע מתאונת עבודה. בהחלטה מיום 22.12.16 נדחתה תביעת התובע. המוסד נימק דחייתו בכך שלא הוכח קיום אירוע תאונתי ואין קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין מחלתו, אשר התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי.

לטענת התובע, ביום ו' 18.9.15 בשעות הבוקר התפתחה בינו לבין עובדו היחיד מזה שנים, מר פתחלה אל שמאי (להלן – מר פתחלה) מריבה חריגה וקולנית שכללה גידופים הדדיים, צעקות והאשמות ואשר בסיומה הודיע התובע למר פתחלה כי הוא מפוטר וכי עליו להסתלק מבית המלאכה (להלן- האירוע). לטענת התובע המריבה מושא האירוע הכעיסה אותו מאוד ותוצאותיה גרמו לו ללחץ ולמועקה ממשית, כפי שיפורט להלן. הוא חש חולשה ותשישות, הלך לישון אך שנתו לא היתה סדורה ולמחרת בבוקר, יום שבת 19.9.15, הגיע לבית החולים עם תחושת לחץ ומועקה בחזה ושם אובחן לו אירוע לב.

דיון הוכחות התקיים ביום 19.6.18. במהלך הדיון נחקר התובע על תצהירו וכן נחקר העד מטעמו, מר פתחלה (להלן – מר פתחלה). התובע נחקר על ידי חוקר המוסד ביום 29.11.16 [נ/3] ומר פתחלה נחקר על ידי חוקר המוסד ביום 6.12.16 [נ/12].

הצדדים הגישו סיכומים כתובים.

טענות הצדדים

תמצית טענות התובע, כפי שהועלו בתצהירו הן, כדלקמן: