מ' ר' נ' המוסד לביטוח לאומי

א.        מבוא וסקירת ההליכים בעניינו של המערער

1. מבוא – מונח בפניי ערעור מטעם המערער, מר מ.ר. (להלן: "המערער"), כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 14.2.2016 (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה כי הנכות בברכו הימנית של המערער, אינה קשורה לנכותו המוכרת של המערער בברכו השמאלית.

2. המערער נפגע בברכו השמאלית ביום 28.10.1984 בפגיעה שהוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה. וועדה רפואית לעררים מיום 20.3.1994 קבעה כי למערער נכות צמיתה בשיעור 66%, בתוקף מיום 24.6.1991.

3. סקירת ההליכים הקודמים בעניינו של המערער – טרם שאפרט את עיקרי הדברים הנוגעים לערעור הנוכחי, אציין כי עניינו של המערער ובכל הקשור למימוש זכויותיו למול המשיב, נמשך מזה עשרות שנים, במהלכן המערער נאלץ לפנות חזור ושנה לבית הדין לעבודה לקבלת סעד משפטי.

4. יובהר, כי במקרים רבים מאוד, בית הדין פסל את עמדת המשיב, וקיבל את עמדת המערער ולפיה המשיב שגה בטיפול בענייננו. מעבר לפן המשפטי, גם בפן המינהלי, נעשו טעויות בטיפול בעניינו של המערער, אשר התעכב וקיבל יחס רשלני, וכפי שנקבע על ידי בית המשפט השלום בנצרת.

5. כפי שאף אראה להלן, הצטברות והתמשכות ההליכים בעניינו של המערער, יש בה גם כדי להשליך על הסעד שיש להעניק במקרה זה.

6. להלן אביא מספר דוגמאות לכך, מהפסיקה שניתנה בעניינו של המערער^[1]:

א.        ביום 23.1.1997 ניתן פסק דינו של בית הדין בנז/01-49. הערעור שהגיש המערער התקבל בנוגע להחמרת מצב ברגל (ברך) שמאל, והוחלט כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים בהרכב חדש;

ב.         לאחר שהוועדה בהרכבה החדש קבעה בהחלטתה מיום 1.2.1998, כי אין החמרה במצבו של המערער ודחתה את הערר, הגיש המערער ערעור שנידון במסגרת ב"ל 1189/98. בפסק הדין מיום 10.9.1998 נקבע כי עניינו של המערער יושב לוועדה הרפואית לעררים. המערער הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה, וערעורו נדון בבית הדין הארצי לעבודה במסגרת עב"ל 100059/98 שבו ניתן פסק דין ביום 14.10.2001, ונקבע שם כי הערעור מתקבל חלקית, במובן זה שעל הוועדה אשר תדון במקרה של המערער לבחון את טענתו בדבר נמק ברגל ימין, ולא ברגל שמאל;