ב"ל 24874-02-13 בסאם ח'וריה נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בהמשך לחוות דעתו המומחה מתבקש להשיב על שאלות ההבהרה שלהלן:

א.אם נגרם שבר בעצם המסרק ביום 17/11/11, האם השבר היה מאוחה לאחר חודשיים (ללא קבלת טיפול)?

ב.האם נכון שקביעתך בדבר גרימת שבר בעצם המסרק ביום 17/11/11 מתבססת רק על העדר תיעוד לחבלה נוספת לאחר התאריך הנדון, או שיש סיבות נוספות שקבעת כך?

אם קיימות סיבות נוספות – נא פרטן.

ג.הינך מופנה לתעודות אי הכושר שניתנו לתובע, החל ממועד פנייתו לטיפול רפואי ומתבקש להשיב לשאלות הבאות:

ג.1האם היה בסיס לקביעת אי כושר לעבודה כחודשיים לאחר יום האירוע הנטען? אנא נמק.

ג.2מה המשמעות של מתן תעודה ראשונה לנפגע בעבודה למשך יום אחד לתאריך 17/11/11, במיוחד כאשר היא הוצאה רק ביום 28/4/12? נא הסבר.

ג.3מה הסבירות לאי כושר לתקופה 18/1/12 – 16/4/12, במיוחד לאור העובדה כי תעודות אי הכושר ביחס לתקופה הנ"ל הוצאו רק ביום 30/4/12 וביום 12/5/12? נא הסבר.

ד.בפענוח צילום רנטגן של התובע מיום 24/1/12 (כחודשיים לאחר יום האירוע) צוין ביחס לכף רגל שמאל: "מבנה גרמי ומפרקי תקין אין לראות שינויים פתולוגיים".

בפענוח צילום רנטגן של התובע מיום 10/2/12 – 17 יום לאחר הצילום הראשון – צויין ביחס לכף רגל שמאל: "יצירת עצם במטטרסוס ה- II משמאל? CALUS = שבר ישן".

הנך מתבקש להסביר ממה נובע השנוי שבין שני הפענוחים, מהו הפענוח הנכון מבין השניים, והאם פענוח זה תומך בכך שביום 17/11/11 נגרם לתובע שבר בעצם המסרק, ומדוע?

ה.האם לאור התשובות לשאלות הנ"ל, לאור העובדה כי הנך מתקשה לפסוק חד משמעית שהשבר הנדון הינו תוצאה של האירוע הנטען, ולאור הקביעה כי לא סביר שאדם יתהלך חודשיים עם שבר בכף הרגל תוך שהוא ממשיך לתפקד כרגיל ומבלי לפנות לטיפול רפואי, נכון לקבוע שהסבירות שהאירוע גרם לשבר אינה עולה על 50%? נא נמק.

ו.אם הנך סבור שהסבירות שהאירוע הנטען גרם לשבר היא מעל ל- 50%, האם נכון ששיעור השפעת האירוע על השבר אינו עולה על 20%? נא נמק.

2.שכרו של המומחה ישולם מתקציב המדינה באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.

3.המומחה מתבקש להשיב על שאלות ההבהרה תוך 30 יום מהיום, ככל שניתן.

ניתנה היום, ב' אלול תשע"ד, 28 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.