עב"ל
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
22066-04-14
19/01/2015
|
בפני כב' הנשיאה:
ורד שפר
|
| - נגד - |
התובע:
פלונית
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
| החלטה |
1.בבית הדין נתקבלה חוות דעתו של דר' ארז בנדט, שמונה כמומחה מטעם בית הדין.
2.חוות הדעת הועברה לצדדים והם היו רשאים להגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה בקשר לחוות דעתו, אם ברצונם לעשות כן.
3.בבית הדין נתקבלה בקשה מטעם ב"כ הנתבע להפנות למומחה שאלות הבהרה.
4.לאחר עיון בבקשה, בשאלות ההבהרה שפורטו ובתגובה עליה, באתי לידי המסקנה שיש לקבל את הבקשה בעיקרה ולהפנות למומחה שאלות הבהרה.
5.לפיכך, יש להפנות למומחה את שאלות ההבהרה שדלקמן –
א.בחוות דעתך ציינת, כי לגבי נושא בדיקת מאפייני הטינטון, קיימת "מחלוקת בין רופאי אאג לבין המל"ל וגם בין רופאי אאג לבין עצמם או מול קלינאי/יות תקשורת".
אנא הבהר – האם כוונתך הינה שקיימת מחלוקת לגבי אופן הטיפול וההשלכות הקליניות או שמא לגבי אבחון היעדר או קיום טינטון באמצעות בדיקת מאפייני טינטון?
ב.האם התייחסות ה – American academy of otolaryngology – head and neck surgery clinical guideline: tinnitus, אליו הפנית בחוות דעתך, הוא בגדר המלצות קליניות טיפוליות או המלצה לאיתור מתחזים (malingering) שמחפשים רווח משני?
ג.האם כוונתך בחוות דעתך הינה שכאשר מדובר בהמלצות קליניות הרי שלבדיקת מאפייני טינטון אין תועלת מכיוון שעד היום אין טיפול דפיניטיבי לטינטון?
ד.האם כוונתך בחוות הדעת הינה שכל הטכניקות הטיפוליות שמתבססות על לימוד קוגניטיבי במטרה לעזור לחולה להתמודד עם הטינטון לא מושפעת מבדיקת מאפייני טינטון?
ה.האם נכון שהמלצות ב – guidelines אשר אליהן הפנית, הינן לגבי הטיפול אך לא מתייחסות לשאלת בדיקת מאפייני טינטון ככלי יחיד אובייקטיבי לצורך אבחנה בין תלונה של מתחזה לבין תלונה אותנטית?
ו.האם נכון שאין התייחסויות ב- guidelines שהסתמכת עליהן אודות הערך של מבחן מאפייני טינטון בזיהוי malingering "מתחזים" לעומת מטופלים עם תלונה סובייקטיבית אותנטית?
ז.מצ"ב מועבר אילך תקציר מאמר אשר התפרסם בעיתון מרכזי באף אוזן גרון Otolaryngology head and neck surgery.