ב"ל 2071-03-13 . בפני

1.התובעת, פרודה מבעלה ואם ל - 7 ילדים המתגוררים אתה, הגישה לנתבע ביום 15.4.10 תביעה לקצבת הבטחת הכנסה.

ביום 13.8.12 דחה הנתבע את תביעת התובעת בנימוק, כי לתובעת הכנסות מדמי מזונות ותמיכה חודשית מבעלה בסך של 4,250 ₪, הכנסות העולות על סך הגמלה החודשית. על כך התביעה שבפנינו.

2.לטענת התובעת, בעלה אינו גר איתה, אינו תומך בה או עוזר לה ולמשפחתה בכל צורה שהיא.

לטענתה, במסגרת הליך קודם (ב"ל 82-08) מסר בעלה עדות שקר כאילו הוא תומך בה, וזאת כדי להתחמק מחיובו במזונות ע"י המל"ל אולם, ומכל מקום, עדותו ניתנה ביום 12.9.09, לפני למעלה מ - 3 שנים, ולא ניתן להסתמך עליה בתביעה להבטחת הכנסה ממועד מתן עדותו ועד עתה, ללא עריכת כל בירור נוסף ע"י הנתבע.

3.לטענת הנתבע, בפסק הדין בתיק ב"ל 82-08 קבע בית הדין ביום 22.3.12, כי לתובעת הכנסות בסך 4,250 ₪ בגין מזונות (2,400 ₪) ותמיכה חודשית (1,850 ₪).

לפיכך, כדין נדחתה תביעתה לתקופה שמ - 15.4.10 ועד למועד דחייתה ביום 13.8.12 בהתבסס על הכנסות התובעת, השוללות זכאות לקצבת הבטחת הכנסה, ומשלא הביאה התובעת כל ראיות חדשות ולא טענה לשינוי נסיבות.

4.התובעת הגישה בחודש 3/13 תביעת מזונות לבימ"ש לענייני משפחה בקריות (תמ"ש 31925-3-13) ואולם, תביעה זו נדחתה על הסף בפס"ד מיום 1.8.13.

5.התובעת לבדה העידה בפנינו בישיבת 23.6.14.

הכרעה

6.בתביעתה של התובעת כנגד הנתבע לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום) תשל"ב - 1972 (ב"ל 82-08) דן בית הדין בשאלה, האם בעלה של התובעת, החי בנפרד ממנה, מקיים את פסק הדין למזונות של ביה"ד השרעי.