ב' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע סובל מליקוי בגב (להלן: "הליקוי"), אשר לגישתו נגרם עקב תנאי ואופי עבודתו במשך השנים, וזאת בדרך של מיקרוטראומה.

פנייתו לנתבע בבקשה להכיר בליקוי כתאונת עבודה נדחתה, מהנימוק שאין קשר בין מצבו הרפואי לתנאי עבודתו.

מכאן התביעה שבפנינו.

2.הצדדים הסכימו כי ימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין אשר יחווה את דעתו לגבי שאלת הקשר הסיבתי – רפואי בין הליקוי לו טוען התובע לבין תנאי עבודתו, וזאת על בסיס העובדות הבאות –

א.מיום 17.04.94 ועד לשנת 2014, התובע עבד כטרקטוריסט וחצרן בחברת "אבן וסיד" בקרית שמונה, אשר נקנתה אח"כ על ידי חברת "רדימקס תעשיות בע"מ", וזאת למעט בתקופה בין השנים 2004-2008 לערך, שבה התובע שימש כמנהל אותו מפעל.

ב. בתפקידו כטרקטוריסט וחצרן, התובע נהג כמעט ברציפות בטרקטור מסוג שופל, וזאת כשלוש עד ארבע שעות במהלך יום העבודה. במהלך אותו פרק זמן, התובע נהג לעיתים לרדת מהשופל לפרקי זמן קצרים, וזאת לצורך ביצוע פעולות אחרות.

כמו כן, במסגרת ביצוע אותו תפקיד, התובע היה "נכנס" עם השופל בבטון שהתקשה ומרסק אותו בפרקי זמן של כ – 10 דקות ביום, וזאת כפעמיים עד שלוש פעמים בשבוע.

 במסגרת ביצוע אותה עבודה, ובמהלך פרקי הזמן האמורים, התובע נהג בשופל "הלוך ושוב" למרחק של בין 20 מ"ר ל – 50 מ"ר בשטח המפעל, וזאת לצורך שינוע "חמור" ממקום למקום.

ג.עד לשנת 2006 לערך, משטח הנסיעה במפעל היה כורכר לא ישר, אשר במהלך השנים נוצרו בו בורות ומהמורות.

ד.בשנת 2006 לערך, הוסדר משטח הנסיעה ויצקו משטח חדש מבטון, כך שמאותה עת המשטח היה ישר.

ה.במהלך השנים 2004-2008 לערך, עת התובע שימש כמנהל המפעל, ואז לא עבד כטרקטוריסט וחצרן (את אותו תפקיד מילא עובד אחר), אם כי לעיתים רחוקות עבד על שופל כממלא מקום.

3.אשר על כן, אנו ממנים מטעמו של בית הדין את דר' יוג'ין כהן, מומחה רפואי בתחום הכירורגיה אורטפדית.

שכר טרחתו של המומחה ישולם ע"י בית הדין כמקובל.