ב"ל 19395-02-13 ציון יהב נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זוהי תביעה להכיר במחלת פרקינסון ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 ("חוק").

תביעת התובע הוגשה ביום 4.08.11 ונדחתה על ידי הנתבע, במכתב מיום 12.3.12, ומכאן תביעתו זו.

2.להלן התשתית העובדתית העולה מתצהיר התובע

א.התובע יליד 1950 נשוי +6.

ב.בשנים 1971 עד 1982 עבד כפועל ליטוש במפעל לייצור יהלומים. לאחר מכן עבד במשך כ- 23 שנים כטכנאי מזגנים בעסק אשר היה בבעלותו

ג.במסגרת עבודתו כמלטש יהלומים נחשף, משך כ- 12 שעות ביום, למספר רב של חומרים כימיים ביניהם מתכות כבדות ורעילות מסוגים שונים כגון: נחושת, ברזל, עופרת ומנגן.

החשיפה הייתה הן בשאיפת האבק והדבקים והן במגע עורי.

ד.העבודה במפעל היהלומים בוצעה בחדרים / אולמות ייצור סגורים ללא אמצעי אוורור וללא מיזוג, שכן מטרת המבנה הייתה למנוע בריחה של יהלומים דרך הפתחים אל החוץ.

ה.העבודה במפעל נעשתה ללא שימוש באמצעי מיגון כגון: סרבל, מסכות, כפפות וכיו"ב. כתוצאה מהעבודה ידיו של התובע היו שחורות.

ו.באולם העבודה עבדו כ- 15 פועלים בו זמנית כ- 10-12 שעות ביום. בין העובדים היו מלטשים, חותכים, מדביקים וכאלה שבישלו את היהלומים בחומצות. לפיכך נחשף התובע לא רק לחומרי ליטוש, אבק ודבקים אלא לכל החומרים איתם עבדו הפועלים.

ז.בתחילת יום עבודה קיבל התובע בין 120-150 אבנים לליטוש. התובע היה "בונה" את האבן – "קצוות למטה" – ליטוש שמונה פאזות תחתונות של כל אבן. התובע עבד על ארבעה מכשירי ליטוש במקביל.

ח.לאחר פעולת הליטוש ועל מנת לנקות את היהלומים בצורה מרבית, השתמש מנהל העבודה בכלי אשר הכיל חומצה מלחית בריכוז גבוה ובישל את האבנים על גבי כיריים חשמליות. כתוצאה מכך חדר העבודה התמלא באדים ועשן סמיך.

ט.בין החומרים אשר מצויים בדבקי יהלומים איתם בא התובע במגע ניתן למנות את הקורסן, ברזל וכרום.

י.בין השנים 1982 -2005 עבד התובע כטכנאי מזגנים בעסק שהיה בבעלותו.

יא.במסגרת עבודתו זו, משך 12 שעות ביום לערך, נהג התובע להתקין ולתקן מערכות קירור גדולות בעלות קיבולת גז של כ- 150-200 ק"ג גז מסוג פריאון 12, פריאון 11 ופריאון 22. המדובר בהתקנה למוסדות ואולמות גדולים ולא בבתים פרטיים.