ב"ל 19164-06-14.21 דצמבר 2014

1.לתובע ארעה תאונת עבודה ביום 5.7.13. הנתבע הכיר בחלק מתקופת אי הכושר בגין תאונה זו, ושולמו לתובע דמי פגיעה בגינה. בכתב התביעה ביקש התובע להכיר ביתרת תקופת אי הכושר ולשלם לו דמי פגיעה גם עבורה.

2.ביום 2.11.14 התקיים דיון ובו התברר כי מסיבה שאינה מובנת, אף שהתובע הגיש ערר לוועדה רפואית לעררים, לא זומן התובע להתייצב לפני הוועדה. משכך, הנתבע זימן את התובע לדיון בוועדה ונקבעה לתובע דרגת נכות זמנית ליתרת התקופה שהיתה שנויה במחלוקת. בכך נסתיים למעשה הדיון בתביעת התובע.

3.נוכח האמור, ומאחר שהתובע זומן לוועדה בעקבות הדיון בתביעתו זו, מבקש התובע כי ייפסקו הוצאות לטובתו. הנתבע מתנגד לבקשה וטוען כי התובע פעל במסלול של ערעור על וועדה שלא היה חלק מתיק זה. משלא זומן התובע לדיון בוועדה רפואית, היה עליו לפנות לנתבע תחילה ולברר את סיבת אי הזמנתו. משכך, ובשל הטרחה שנגרמה לנתבע וגרמה לעבודה מיותרת, יש לפסוק הוצאות לטובת הנתבע.

4.אכן התובע פעל גם במסלול של הגשת בקשה לקביעת דרגת נכות על ידי ועדה רפואית במקביל לתביעתו זו, ואולם במהלך הדיון המוקדם התברר כי אף שהתובע הגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון בחודש 6/2014, לא זומן התובע לדיון בפני הוועדה עד למועד הדיון המוקדם בבית הדין ביום 30.9.2014. רק בעקבות הדיון זומן התובע לדיון לפני ועדה לעררים. עובדה זו מצדיקה פסיקת הוצאות לטובת התובע בשל התנהלותו הלקויה של הנתבע.

לפיכך ישלם הנתבע הוצאות התובע בסך של 1,500 ₪.

סכום זה ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ט כסלו תשע"ה, (21 דצמבר 2014), במעמד הנוכחים/בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.