א' נ' המוסד לביטוח לאומי

בתובענה זו עותר התובע להכרה בליקוי ממנו הוא סובל בגבו כפגיעה בעבודה, כמשמעות מונח זה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק) על דרך תורת המיקרוטראומה. הנתבע מכחיש את התביעה וטוען, בין היתר, כי אין קשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובע לליקויו הנטען.

הצדדים הסכימו על התשתית העובדתית. בהתאם לתשתית מוסכמת זו, התובע הועסק כסדרן בשר במחלקת הבשר במפעל "ניר עציון", החל מאמצע חודש 8/10 ועד סוף 12/10 (להלן- המפעל). במסגרת תפקידו, נדרש התובע לפרק ארגזי בשר המצויים על גבי משטחים, ולהעמיסם על עגלות ובהם מדפים. לשם ביצוע פעולת העמסת העגלה, ניגש התובע למשטח המצוי על הרצפה, מתכופף, אוחז עם שתי ידיים ארגז בשר שמשקלו כ-13 ק"ג, מתיישר, הולך מרחק של 2-3 צעדים אל העגלה ומניח את הארגז עם הבשר על גבי מדף בעגלה. בעגלה יש חמישה מדפים, הנמוך ביותר בגובה 30 ס"מ והגבוה בגובה 180 ס"מ. גובהו של התובע הוא 167 ס"מ. התובע מניח בכל עגלה סה"כ כ-40 ארגזי בשר על גבי המדפים השונים. הנחת הארגזים במדפים נמוכים נעשית תוך כיפוף הגב, הנחת ארגזים במדפים גבוהים נעשית תוך כדי שהתובע מותח את גבו וזרועותיו על מנת להניח את הארגז במדף. לאחר שהתובע ממלא עגלה הוא מוביל אותה למקרר ומניח אותה שם. התובע עובד חמישה ימים בשבוע, במשך כ-10 שעות רצוף (לאחר ניכוי רבע שעה הפסקה בבוקר וחצי שעה הפסקה בצהריים) מדי יום, וממלא במהלך היום 40 עגלות, היינו- עגלה אחת כל 15-10 דקות. במסגרת פעולת מילוי העגלות מבצע התובע תנועות חוזרות ונשנות של כיפוף הגב ויישורו, לערך כ-6000 תנועות כאלה ביום (היינו כמחצית תנועות כיפוף וכמחצית תנועות יישור).

עוד הוסכם על הצדדים, כי בעניינו של התובע ימונה מומחה-יועץ רפואי בתחום האורטופדי, על מנת שיחווה דעתו בדבר הליקוי ממנו סובל התובע בגבו, וישיב האם יש קשר סיבתי בין הליקוי לתנאי עבודתו של התובע, בעילת המיקרוטראומה.

לאור הסכמות הצדדים, מונה ד"ר לב לפידוס, אורטופד מומחה, כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן- המומחה), ונתבקש להשיב על השאלות הבאות:

"א.מהו ליקויו של התובע בגבו?

ב.האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי ממנו הוא סובל או החמרתו של הליקוי? על מנת לקבוע קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות התסמונת או החמרתה, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.

ג.ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד.ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו –

האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה)."

המומחה, במסגרת חוות דעתו מיום 22.12.15 (להלן – חוות הדעת), השיב לשאלות כך:

"דיון וסיכום:

התובע, יליד 1983, עבד כסדרן במפעל בשר מחודש 8.2010 עד חודש 12.2010 . העבודה הייתה כרוכה במאמץ פיזי כבד, לעומס כבד מאוד על הגבו. תוך עבודתו התובע היה צריך להתכופף פעמים רבות כדי להרים ארגזים כבדים , להעביר אותם לעגלה ולהניח אותם על מדפים בעגלה תוך כיפוף עד גובה 30 ס"מ ויישור והרמת ארגז עד גובה כ – 180 ס"מ. הפעולות הנ"ל גורמו לעומס כבד מאוד על הגב.

בתיקו הרפואי של התובע אין רישום ביקורים קשורים לכאב גב בתקופה לפני שנת 2010. לעומת זאת החל משנת 2011 ועד 2015 נרשמו ביקורים רבים קשורים לכאב גב תחתון .

מעיון בנתונים המצויים בתיק הרפואי של התובע, עולה המסקנה כי הוא סובל ממחלה המכונה Low Back Pain מלווה בשינוים ניוונים בעמוד השד[ר]ה.

הספרות המקצועית בתחום הסוקרת את הסיבות לכאב גב תחתון כרוני מונה מספר גורמי סיכון, אשר מחולקים לשתי קבוצות מרכזיות: סיכונים אישיים וסיכונים מקצועיים. על הסיכונים האישיים נמנים, בין היתר: גיל, מין, משקל יתר, כוח שרירים, מצב סוציו אקונומי.

הגורמים המקצועיים הם כדלקמן: תנועות או תנוחות לא נכונות, הרמות והעברות משאות כבדים, כיפופים רבים וסיבובים תוך הרמת והעברת משאות כבדים.

במקרה של התובע גורמי הסיכון המקצועיים הנם מובנים מאליו – הרמת ו[ה]עברת משעות (צ"ל- משאות, המותב) כבדים, כיפופים רבים.

מסקנות:

א.לשאלה מהו ליקויו של התובע בגבו התשובה הינה Low Back Pain.

ב.לשאלה האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי ממנו הוא סובל או החמרתו של הליקוי התשובה הינה חיובית.

ג.לשאלה האם בעיקרו של דבר ניתן לומר כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר ובלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו, התשובה הינה חיובית.

ד.לשאלה האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע התשובה הינה חיובית."

לאחר שהתקבלה בקשת הנתבע, הופנו למומחה שאלות הבהרה מטעמו. כן, הועברה שאלת הבהרה מטעם בית הדין. משכך, התבקש המומחה להשיב על השאלות הבאות מטעם הנתבע:

"א.האם נכון כי התלונה הראשונה בחומר הרפואי על כאבי גב תחתון הינה מיום 10.1.2011, שם התלונן התובע על הכאבים מזה 5 חודשים, כלומר מחודש 8.10, שזה תאריך תחילת עבודתו?

ב.נכון כי הבעיות בגב החלו כבר לפני עבודתו, ולא יכלו להיגרם עקב העבודה?

ג.נכון כי לא התפתחו שינויים ניווניים עקב מאמצים בעבודה?"

ומטעם בית הדין:

"האם לאור תשובותיך לשאלות ההבהרה הנ"ל, יש שינוי במסקנותיך כפי שמופיעות בחוות דעתך מיום 22.12.15?"

בתשובותיו, אשר הוגשו במסמך הנושא תאריך 18.4.16, השיב המומחה כדלקמן:

"א.לשאלה האם נכון כי התלונה הראשונה בחומר הרפואי על כאבי גב תחתון הינה מיום 10.01.2011, שם התלונן התובע על הכאבים מזה 5 חודשים, כלומר מחודש 8.10, שזה תאריך תחילת עבודתו התשובה הינה חיובית.

ב.לשאלה נכון כי הבעיות בגב החלו כבר לפני עבודתו, ולא יכלו להיגרם עקב העבודה התשובה הינה חיובית.

ג.לשאלה נכון כי לא התפתחו שינויים ניווניים עקב מאמצים בעבודה התשובה הינה חיובית.

ד.לשאלה האם לאור תשובותיך לשאלות ההבהרה הנ"ל, יש שינוי במסקנותיך כפי שמופיעות בחוות דעתך מיום 22.12.15, התשובה הינה שלילית.

מעיון במסמכים הרפואיים שהועברו לעיוני מבית הדין, עולה כי ברישום ביקור מיום 30.05.2010 יש תיאור של צילום עמוד השדרה מתני , אשר פוענח כתקין . לכן אפשר לומר שהכאב גב הופיע עוד לפני תחילת עבודתו של התובע במפעל. אבל ביקורים סדרתים עקב כאב גב החלו מחודש ינואר, 2011 . עבודתו במפעל גרמה להחמרה חדה בכאב גב תחתון ולא הייתה סיבה לשינוים ניוונים.

התשובות חיוביות לשאלות ההבהרה לא סוטרות (צ"ל- סותרות, המותב) את המסקנות בחוות דעתי."

בסיכומיו, טוען התובע כי יש לאמץ את מסקנות המומחה בחוות דעתו, ולקבל את התביעה. התובע מציין כי המומחה הבהיר שאין רישום ביקורים הקשורים לכאבי גב לפני 2010, בעוד שבין השנים 2011 ל- 2015 נרשמו ביקורים רבים הקשורים לכאבי גב תחתון. לפי התובע, אין שום ראיה לכך שכאבי הגב שלו החלו לפני חודש 8/10, היינו, בטרם תחילת עבודתו במפעל. אליבא דתובע, עובר ל- 8/10, לא סבל משום בעיות גב, כך שיש לקבוע כי עבודתו גרמה לו באופן בלעדי לליקויים בגבו. הנתבע, בסיכומיו, טוען כי יש לדחות את התביעה. נטען על ידי הנתבע כי המומחה לא השיב לשאלות בית הדין בדרך של כימות שיעור הסבירות לקשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי התובע בגבו או כימות מידת ההשפעה של תנאי העבודה על הליקוי. לפי הנתבע, היה מקום להפנות למומחה שאלות הבהרה בעניין זה, כך שלא יהיו ספקות באשר למסקנותיו. לפי הנתבע, חיוב המומחה בכימות קביעותיו, כאמור לעיל, יכול היה לאפשר קבלת חוות דעת ברורה ומדוייקת יותר, שניתן היה להסתמך עליה. הנתבע מציין כי לפי המומחה, התלונה הראשונה של התובע על כאבי גב היתה בחודש 8/10, היינו, במועד תחילת עבודתו במפעל, אולם כי זו לא גרמה לשינויים ניווניים עקב המאמצים. לפי הנתבע, המומחה סתר את עצמו, כאשר השיב שעבודת התובע גרמה להחמרה במצב גבו ולא התפתחו שינויים ניווניים עקב מאמצים בעבודה. אליבא דנתבע, לא ניתן לסמוך על חוות הדעת של המומחה, משהיא אינה ברורה ומוסברת דיה, ויש צורך במתן פרשנות והסברים לאמור בה.

לאחר שנתנו את דעתנו לחוות הדעת ולטענות הצדדים, ובשים לב לתשתית העובדתית המוסכמת, באנו לכדי מסקנה כי דין התביעה להתקבל. קביעתנו זו מושתתת על חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה (להלן יכונו אלו יחדיו- חוות הדעת), בהן הבהיר המומחה כי תנאי העבודה של התובע החמירו מצב של כאבי גב, שבתורם נגרמו עקב שינוים ניווניים בעמוד השדרה, מהם סובל התובע.

בחוות דעתו, ציין המומחה כי התובע סובל מליקוי בגבו, המכונה Low Back Pain, המלווה בשינויים ניווניים בעמוד השדרה. לאחר שסקר המומחה את הספרות הרפואית הרלבנטית, הסביר כי בתובע התקיימו גורמי סיכון מקצועיים לכאבים בגבו, בין היתר לאור העובדה שבמסגרת עבודתו הוא נדרש להרים ולהעביר משאות כבדים, ולהתכופף מספר רב של פעמים. משכך, מצא המומחה כי בעניינו של התובע קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לליקוי ממנו הוא סובל. עוד הוא הוסיף כי ליקוי זה נגרם במנגנון של מיקרוטראומה, וכי לעבודתו השפעה משמעותית על ליקויו.

המומחה מציין כי הבעיות בגב החלו כבר לפני עבודתו של התובע, ומקורן של בעיות אלו אינו עקב העבודה. הוא מציין גם כי השינויים הניווניים בגב לא התפתחו עקב המאמצים בעבודה. מסקנה זו של המומחה מקובלת עלינו. היא נסמכת על כך שהמומחה מציין כי בתיקו הרפואי של התובע אין רישום אודות ביקורים הקשורים לכאב גב עובר לשנת 2010. כלומר בשנת 2010 היו רישומים כאלה. מסקנה זו של המומחה זוכה לעיגון בעצם כך שברישום ביקור מיום 30.5.10- כלומר, לפני שהחל התובע בעבודתו במפעל- יש תיעוד של צילום עמוד שדרה שפוענח כתקין. אך סביר הוא כי צילום כזה לא היה מתבצע מבלי שהתובע היה מתלונן על הכאבים בגבו. מסקנה זו של המומחה אף מתחזקת עת נותנים את הדעת לכך כי ביום 10.1.11 התלונן התובע בפני רופא על כאבי גב מזה חמישה חודשים, היינו- ממש בחופף לתחילת עבודתו במפעל. על כן, יש לדחות את טענת התובע שלפני חודש 8/10- הוא מועד תחילת עבודתו במפעל- לא סבל משום בעיה בגב.

אף כי המומחה הגיע למסקנה כי הבעיות בגב- לרבות הכאבים בו- והשינויים הניווניים בו החלו עוד לפני תחילת עבודת התובע במפעל בחודש 8/10, עדיין מצא המומחה כי קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין כאבי הגב מהם סובל התובע. על קשר סיבתי זה לומד המומחה מהשינוי בתדירות הביקורים של התובע אצל רופאיו- בנוגע לגבו- החל מחודש 1/11. המומחה מסביר כי החל משנת 2011 ועד 2015 נרשמו ביקורים רבים הקשורים לכאב גב תחתון. המומחה מציין כי תנאי עבודת התובע- הרמה והעברת משאות כבדים תוך כדי כיפופים רבים- מהווים גורם סיכון מקצועי לכאב גב תחתון. הוא מאשר כי עבודת התובע גרמה להחמרה חדה בכאבי גב תחתון.

לא מצאנו סתירה בתשובות המומחה במסגרת חוות דעתו, ואין אנו מקבלים את טענת הנתבע בהקשר זה. המומחה ציין מפורשות כי מהחומר הרפואי עולה כי כאבי הגב התגברו אצל התובע בסמוך לתחילת עבודתו במפעל- על רקע המאמצים הפיזיים להם נדרש- אולם הבהיר כי כאבי הגב הללו לא נגרמו בשל תנאי העבודה, אלא החמירו כאבים שנוצרו על רקע שינויים ניווניים בעמוד השדרה. בכך אין כל סתירה. נבהיר, כי העובדה שתנאי עבודתו של התובע לא גרמו לליקוי בגבו, אלא החמירו מצב רפואי קיים, אינה מביאה לדחיית התביעה, משאין חולק כי ניתן להכיר בפגיעה בעבודה בעילת מיקרוטראומה גם על דרך ההחמרה (עב"ל (ארצי) 22598-08-12 צדוק – המוסד לביטוח לאומי, פסקה 6 לפסק הדין (28.6.2012)).

אנו דוחים את טענת הנתבע, לפיה משהמומחה לא כימת בתשובותיו את שיעור הסבירות לקשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי התובע בגבו או את מידת ההשפעה של תנאי העבודה על הליקוי, עולות ספקות באשר למסקנותיו. היעדרה של תשובה המנוסחת באופן מתמטי אינה מלמדת כי המומחה לא היה ער לצורך בהוכחת שיעורים אלה על מנת להכיר בתביעתו של התובע, או כי לא ניתן להסיק מתשובותיו מסקנה נהירה. עיון בחוות הדעת מעלה כי המומחה מסיק בצורה ברורה כי קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין כאבי הגב. מסקנה זו של המומחה לא נשללת אך בשל כך שלא הזכיר את התיבות "בסבירות של מעל 50%". באשר להשפעת העבודה על הופעת הליקוי, בהשוואה להשפעת גורמים אחרים- גם כאן הייתה מסקנת המומחה ברורה. המומחה פירט גורמי סיכון אפשריים שאינם קשורים לעבודה- אולם לא ציין כי אלה מתקיימים בתובע. תחת זאת, ציין המומחה כי גורמי הסיכון המקצועיים- היינו, אלה הקשורים לעבודה- הם "מובנים מאליו". גם כאן, מסקנת המומחה בנוגע לתרומת תנאי העבודה על הופעת הליקוי- בהשוואה לגורמים אחרים- לא נסתרת אך בשל כך שלא השתמש בכימות המספרי של 20%.

כאמור, מסקנות המומחה כפי שהובאו בחוות הדעת היו ברורות ועקביות, ולא מצאנו טעם לדחותן. המומחה השיב לכל השאלות שהופנו אליו- הן על ידי הצדדים וכן מטעם בית הדין- תוך שהוא מתבסס על התשתית העובדתית והחומר הרפואי של התובע אשר הועבר לעיונו, כמו גם על נסיונו המקצועי ומומחיותו בתחום הפגיעה הרלבנטי והספרות המקצועית בחום זה. בתשובותיו הסביר המומחה כי מתקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע, אשר אופיינו בהרמת והעברת משאות כבדים וכיפופים רבים לבין כאבי הגב מהם הוא סובל, משתנאי עבודה אלה החמירו את הכאבים שנוצרו בשל השינויים הניווניים של התובע בגבו. זאת, על בסיס תורת המיקרוטראומה. הוא הוסיף גם כי לתנאי העבודה הייתה השפעה משמעותית על הליקוי בהשוואה לגורמים אחרים.

על יסוד כל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל. מאחר והתובע יוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי, איננו עושים צו להוצאות.

לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לערער עליו בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

ניתן היום, כ' חשוון תשע"ז, (21 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.