בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
11375-08-13
17/10/2014
|
בפני השופטת:
רחל בר"ג-הירשברג
|
| - נגד - |
מערער:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד מוניר ח'יר
|
משיב:
א' ט'
עו"ד ליאת טי
|
| פסק דין |
1. מונח לפניי ערעורו של המוסד לביטוח לאומי על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ענף נפגעי איבה) מיום 23.6.2013, אשר קבעה למשיב נכות זמנית וצמיתה בפן נפשי, בפן קרדיולוגי ובפן פנימי (א.א.ג).
רקע עובדתי
2. המשיב, יליד שנת 1966, נפגע בפעולת איבה בשנת 1997 (30.7.1997), עת נקלע לפיגוע המוני בשוק מחנה יהודה בירושלים. בעקבות אירוע האיבה הוכר התובע, בין היתר, כמי שסובל ממצב ביתר חבלתי (PTSD).
3. ביום 12.2.2011 לקה המשיב באוטם שריר הלב. לשיטתו היה זה על רקע החמרה במצבו הנפשי. אשר על כן ביקש כי דרגת נכותו תקבע מחדש, בהתאם לתקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1957.
4. ועדה מדרג ראשון התכנסה ביום 8.9.2011 וקבעה כי אינה מוצאת החמרה במצבו הנפשי של המשיב וכי "אין קשר סיבתי בין האוטם לפיגוע משנת 1997", בין היתר, "בהסתמך על דו"ח האשפוז מביה"ח אשר לא מציין מאומה לגבי מצב של סטרס שהוביל לאירוע הנוכחי". על החלטה זו ערר המשיב.
5. ועדה מדרג שני התכנסה ביום 3.1.2012 ולאחר שבדקה את המשיב ועיינה במסמכים הרפואיים שהוצגו בפניה קבעה "כי לאור העובדה שחלפו 14 שנים מאז הארוע בגינו הוכר כנפגע פעולת איבה ולאור העובדה כי מצב הסטרס אינו דומיננטי להערכתי כפסיכיאטרית הועדה אינה מוצאת כי קיים קשר סיבתי בין הארוע משנת 1997 לבין האוטם בשריר הלב שאירע לפני כשנה ודוחה את תביעתו".
6. על דחיית התביעה הגיש המשיב ערעור לבית הדין (ב"ל 12994-02-12). בפסק דין מיום 12.7.2012 הורה בית הדין, מפי סגן הנשיאה השופט אייל אברהמי, כי "עניינו של המערער (המשיב בפניי – ר.ב.ה) יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי איבה) על מנת שזו תשוב ותדון במצבו הנפשי וקרדיולוגי על רקע חוות דעתו של ד"ר קליין מיום 28.11.11...".
7. בהתאם שבה והתכנסה הוועדה לעררים ביום 23.8.2012 ובסיכום מסקנותיה קבעה כך:
"הוועדה עיינה בכל המסמכים הרפואיים הנמצאים בתיק ובמסמכים שהוצגו היום בעת הוועדה ודנה עפ"י פס"ד מיום 12.7.2012.
התובע עבר אירוע קרדיאלי אוטם בשריר הלב ב – 2/11 לאחר שחווה ארוע חרדה על רקע נפילת סקדים ודאגה לשלומו של בנו. מצב זה החריף בצורה זמנית את מצב ביתר חבלתי שסבל ממנו מזמן הארוע בשנת 1997. התובע עבר אוטם בשריר הלב בגיל צעיר יחסית (46) כשברקע מתוארת היפרלפידמיה קלה ללא גורמי סיכון נוספים. הועדה עיינה בחוו"ד של פרופ' קליין מיום 28.11.11 ומקבלת את הנחתו כי ארוע החרדה אותו חווה התובע באותו לילה יכול היה לגרום לארוע קרדיאלי. מצבו הנפשי בעקבות החרפת מצב מ 2/11 מתאימה ל- 30% לפי סעיף 34 א' ד' מתאריך 12.2.2011 ועד 31.4.2011. יש לציין כי גם במכתבו של ד"ר גרופ פסיכיאטר שבדק אותו סמוך לארוע צוין מגמת שיפור. היום מצבו מתאים מיום 1.5.2011 ל – 20% לפי סעיף 34 א' ג' צמיתה. מבחינה לבבית נכותו כדלהלן (שורה שנמחקה – ר.ב.ה) 25% לפי סעיף 9 ג' 2 מתאריך 12.2.2011".
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת