ב"ל 10762-09-12 מ' ב' נ' המוסד לביטוח לאומי

התובע עותר להכיר בסרטן הריאות שלקה כפגיעה בעבודה עפ"י עקרון המיקרוטראומה.

ביום 21/4/13 מונה פרופ' ליג'י כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן – המומחה) וחוות דעותיו ניתנו ביום 9/5/13 ו- 5/11/13 (להלן – חוות הדעת).

בחוות הדעת קבע המומחה, כי התובע סובל ממחלת ריאות חסימתית כרונית וכן ממחלת ריאות ממאירה – סרטן ריאה מסוג אדנוקרצינומה. המומחה קבע, כי לא ניתן לקבוע שבעבודתו נגרמו לתובע פגיעות זעירות אשר בהצטברן נוצרו הליקויים הנ"ל. המומחה הסביר שהתובע אינו עונה על ההגדרה של פועל בתעשיית הגומי עליה הסתמך המומחה מטעם התובע (דר' יגלה) ולבסוף קבע המומחה כי מחלותיו של התובע לא נגרמו מתנאי עבודתו אלא מתהליך תחלואתי אשר נגרם בראש ובראשונה מנזקי עישון במשך 23 שנים. המומחה התייחס לעבודתו של התובע בחשיפה לאסבסט ואמר שמכיוון שמדובר בתקופת קצרה ביותר (3 חודשים) הרי שאין היא יכולה להוות גורם בעל משמעות. בהחלטה מיום 21/10/13 הופנו למומחה שאלות הבהרה והמומחה השיב עליהן בחוות דעת מיום 5/11/13. בתשובותיו ציין המומחה שקיים תיעוד רפואי לתלונות התובעת על שיהוי ממושך וקשיי נשימה משנת 1999 וכי הממצאים הרפואיים אשר בתיק מעידים כי אכן מדובר במחלת ריאות חסימתית כרונית. המומחה השיב לכל השאלות שנשאל ובסיכומם של דברים חזר על מסקנתו כי לא ניתן למצוא קשר מעבר לקשר שולי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלותיו.

בפני בקשה מטעם התובע להפניית שאלות הבהרה נוספות למומחה. לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, ומאחר ודרך המלך הינה לאפשר לצדדים כתחליף לחקירתו נגדית, להפנות למומחה שאלות הבהרה, כל עוד הינן רלוונטיות ואינן וכחניות, הנני מחליטה להפנות למומחה את השאלות הבאות: 

א.בחוות דעתך קבעת, כי התובע אינו בגדר "פועל בתעשיית הגומי". הנך מתבקש להבהיר מהן האבחנות שאתה מוצא בין תנאי עבודתו של התובע כפי שפורטו בפניך לבין "פועל בתעשיית הגומי". אנא התייחס לשאלה באופן כללי ובפרט לשאלה מהו ההבדל שאתה מוצא בין תנאי עבודתו של התובע לבין פועל בתעשיית הגומי, בקשר עם חשיפה לאדי גומי כנובע מעבודת השיוף ו/או השחזת הצמיגים?

ב.כיצד הנך נותן משקל לעובדה שהתובע הפסיק לעשן לפני כ- 30 שנה ומדוע חרף עובדה זו שהובאה בפניך, עדיין הנך נותן משקל משמעותי לסוגיית העישון?

ג.האם נכון כי, שילוב העישון כגורם סיכון (בייחוד עישון שהפסיק שנים רבות טרם פרוץ המחלה) יחד עם גורמי סיכון נוספים חשיפה לחומרים קרצינוגנים משמעותי יותר בצורה ממשית מאשר כל אחד מהגורמים בנפרד?

ד.מצ"ב מאמר primary prevention smoking and smoking cessation

שמסכם מחקר שנערך על מיליון אנשים במשך 12 שנה ע"י החברה האמריקאית לסרטן וארגון הבריאות האמריקאי ונתמך ע"י אוניברסיטת קליפורניה:

ד.1.האם תסכים כי למסקנות המחקר מעמד מקצועי מכובד המבוסס על מחקר מדעי רציני המצביע באופן משכנע, כי הסיכון העודף ללקות בסרטן ריאה יורד ככל שהתקופה ללא עישון מתארכת וביתר דיוק הסיכון לחלות בסרטן ריאה יורד לחצי לאחר 7 שנים ללא עישון וכמעט ל- 0% לאחר 30 שנה ללא עישון (ראה טבלה 1 למאמר) לנוכח מחקר זה?

ד.2האם יש במחקר זה כדי לשנות את דעתך לאור העובדה, כי התובע אינו מעשן מזה 30 שנים? אם לאו, נא הסבר מדוע לא?

ה.הנך מתבקש לעיין בעמוד 1073 לספר הלימוד (רפואת הריאות) של פרייזר, מולר, קולמן ונדל "Diagnosis of disease of the chest" , מהדורה רביעית, הוצאת סאונדרס, כרך II, בפרק pulmonary neoplasm (עמ' 1069 – 1228) מופיעה פסקה שעניינה השפעת עישון והפסקת עישון על סרטן ריאה ושם נאמר במפורש, כי הפסקת עישון מקטינה משמעותית את הסיכון של מעשנים לשעבר ללקות בסרטן ריאה בהשוואה למעשנים אקטיבים. האם אתה מסכים לאמור ויש בכך כדי לשנות דעתך? אם לאו, נא הסבר מדוע לאו?

מצ"ב העמוד הרלוונטי מסומן נספח "ב"

ו.אבקשך לעיין במראה מקום 71 המצ"ב שמצוטט בפרק pulmonary neoplasm שבספר הלימוד של פרייזר, מולר, קולמן ונדל