ב"ל 10601-03-14 לוי נ' המוסד לביטוח לאומי

1. לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 13.11.13 (להלן: הוועדה) אשר קבעה כי נכותו של המערער בהיותו אסיר ציון , הינה בשיעור של 0%.

2.עניינו של ערעור זה , בערעור לאחר מתן פסק דין על ידי כב' השופטת ס. דוידוב בתיק ב"ל 38954-09-12 (להלן: פסק הדין). יוער כי מדובר בעניין החוזר לבית הדין בשלישית, כאשר עובר לפסק הדין ניתן ביום 28.5.12 פסק דין על ידי כב' השופטת ש. מאירי.

3. בחינתו של בית הדין את החלטת הועדה מוגבלת לבחינת טעויותיה המשפטיות בלבד על כן, השאלה המשפטית המתעוררת במקרה זה הינה האם פעלה הועדה כמתחייב מפסק הדין מכוחו הוחזר הדיון לוועדה.

4. כעולה מפסק הדין, עניין זה הוחזר לוועדה על מנת שתבחן פעם נוספת את נכותו של המערער על בסיס הדברים הבאים-

"א. ראשית על הועדה להבהיר אם מצאה כי התובע סובל מכאבי ראש ו/או סחרחורות ו/או בעיה נוירולוגית אחרת. לפי סעיף 22 לפרוטוקול מיום 22.8.12 ניתן להבין כי הועדה מצאה כי התובע אכן סובל מכאבי ראש וסחרחורות וכך גם מסעיף 23 לפרוטוקול בו ציינה כי הכאב יכול להתאים לכאב מסוג לחץ.

ב. שנית, על הוועדה להבהיר אם קיים קשר סיבתי בין כאבי הראש ו/או הסחרחורות ו/או הבעיה הנוירולוגית לבין תקופת מאסרו של המערער, בשים לב לתלונותיו לפיהן נקשר לגלגל שסובב במשך ימים. הוועדה לא פרטה בפרוטוקול מיום 22.8.12 האם כאב מסוג לחץ קשור סיבתית לתקופת המאסר, וככל שלא – מדוע לא. בנוסף, הוועדה אמנם התייחסה להיבט הסחרחורות בשורות הראשונות של סעיף 23 לפרוטוקול אך לא ניתן להבין מההסבר בבירור האם הוועדה סבורה שאין כלל סחרחורות או לחלופין סבורה שיש סחרחורות שאינן קשורות סיבתית לתקופת המאסר, וככל שכך – מדוע. על הוועדה לבחון לפיכך מחדש את שאלת הקשר הסיבתי.

ג. ככל שהוועדה סבורה שיש קשר סיבתי – עליה לקבוע את הנכות.

על הוועדה להזמין את המערער ובא כוחו, לאפשר לו לומר דבריו בפניה, לבדקו שוב ככל שתסבור שיש בכך צורך, ולנמק את החלטתה בצורה מפורטת שתהא ברורה גם למי שאינו רופא".

5. בעקבות פסק הדין זומן התובע להתייצב בפני הועדה. פסק הדין הונח בפני הועדה.

6. המערער שטח תלונותיו בפני הועדה וכן הסכים להיבדק על ידה.

בפרק הממצאים הרפואים קבעה הועדה כדלקמן-

"האדון לא זוכר התאריך האחרון בו נבדק ע"י נוירולוג וכן חושב שעשה בירור לגבי כאבי הראש אבל לא זוכר אם יש תוצאות בידו. מטופל לפעמים ביוזמתו בנורופן ובאופטלגין.

המערער מוסר שהכאבים החלו מס' חודשים לאחר השחרור מהכלא בסוריה.