ב. יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח'

פסק דין

מונחת בפני מחלוקת שהתעוררה בין עובדי חברת ג'אמפ אופנה בע"מ (להלן: "העובדים" ו/או "המבקשים") לבין נציבות מס הכנסה (להלן: "מס הכנסה" ו/או "רשות המיסים") זאת בכל הנוגע למעמד פיצויי הפיטורין שקיבלו במסגרת הסדר הנושים וזכאותו או אי זכאותו של סכום זה לפטור ממס לפי סעיף 9 (7א) (א) (1) לפקודת מס הכנסה.

ענין לנו בחברה אשר קרסה ונקלעה להקפאת הליכים. במסגרת זו נמצא לה רוכש ונעשה הסדר נושים אשר אושר כדין באסיפות הנושים ובבית המשפט. אין חולק כי במסגרת הסדר זה נכתב במפורש כי יחסי עובד מעביד בין החברה לעובדיה מנותקים. זאת, גם לעניינם של עובדים אשר הרוכש הסכים לחזור ולהעסיקם. כחלק מן האמור לעיל זיכה ההסדר את העובדים בזכות לתבוע ולקבל פיצויי פיטורין. זכות אותה אכן ניצלו. אלא שטענת מס הכסה הינה כי סכום פיצויי הפיטורין אינו פטור ממס וזאת באשר לאמתו של דבר לא נותקו יחסי עובד מעביד ואין עסקינן בפרישה אלא אך בהסכמה להרעת תנאים מוגבלת.

המחלוקת בין הצדדים התעוררה במאוחר, לאחר שנחתם הסדר הנושים. הדבר הביא לכדי הגשת בקשות בהולות בהן התלוננו הנאמן והרוכש כי קיימת סכנה להתפטרות המונית ולקריסת ההסדר ופעילות החברה. מס הכנסה מנגד, עומד על עמדתו ומוכן לכל היותר, למעין פשרה, בה יופקד סכום הפיצויים בקופה נפרדת עד למועד סיום יחסי עובד מעביד עם החברה בעתיד.

עיינתי בבקשה ובתגובות לה וזו החלטתי;

אין לי אלא להצר אודות העובדה כי סוגיה מעין זו התעוררה במאוחר ובאורח אשר יתכן מאד והסב נזקים כבדים לחברה ושמא אף לקופת ההסדר. לגופם של דברים הרי יתכן מאוד כי מן הראוי לדחות את עמדת מס הכנסה על הסף וזאת מסיבה מקדמית הנוגעת לדיני הסדר נושים ולדרישות שמציב הדין בפני צדדים השותפים לו.

אבהיר דבריי; אין עסקינן במקרה שבפני בסוגיה פרשנית אשר ההסדר לא הביאה בחשבון, ולא קבע בעניינה דבר והתעוררה אך במאוחר. קרי, בשל נסיבות שהתעוררו בשלב יישום ההסדר.

עניין לנו בהסדר נושים אשר קבע במילים מפורשות כי יחסי עובד מעביד בין הצדדים מנותקים והדבר הינו חלק מהותי מסעיפי ההסדר העוסקים בעובדים. אין ולא יכול להיות ספק כי כאשר יחסי עובד מעביד מנותקים הרי שקמה זכאות לפיצויי פיטורין אשר נהנים מפטור ממס לפי הסעיף הרלבנטי בדין. אלא שטענתו של מס הכנסה משמעותה כי ניתוק יחסי עובד מעביד בהסדר הינו למעשה פיקטיבי. קרי, בפועל נמשכים יחסי עובד מעביד כסדרם. זאת כאשר את הפגיעה בתנאי העובדים הוא רואה כמעין "תרומה מתבקשת" של העובדים למען שמירת מקום עבודתם.

במלוא הכבוד הראוי לא אוכל לקבל התנהלות זו של מס הכנסה. מס הכנסה, ועל כך אין חולק, נטל חלק פעיל בדיונים על הסדר הנושים ובסופו של דבר אף הסכים לו. בשום פנים ואופן אין עסקינן במצב בו נותרו רשויות המס צד ג' לא מעורב אשר ההסדר הובא לפתחו אך במאוחר.

בנסיבות אלו הרי שחלה חובה על מס הכנסה לשקול עמדתו כדבעי מבעוד מועד. אם סבר כי ההסדר מכיל תניות פיקטיביות ולמעשה מהווה כסות להתחמקות פסולה ממס היה עליו להתנגד מבעוד מועד לאישור ההסדר לטעון את טענותיו בעניין זה במפורש במסגרת הדיונים שנערכו על אישור ההסדר. משהתקבל ההסדר וזאת בלא כל טענה מצידו של מס הכנסה אין הוא יכול "להיזכר" בדיעבד בבעייתיות בסעיף כזה או אחר ולבצע מהלך שמשמעו הלכה למעשה פתיחה מחדש של תנאי מהותי בהסדר. העובדה כי הנפגעים המרכזיים מהתנהלות זו הינם עובדים אך מוסיפה חומרה למעשה. יוצא כי הכשל בהתעוררות מאוחרת זו של מס הכנסה קשור בטבורו לא רק לשאלות דיוניות טעמים של סופיות הדיון והמעשה השיפוטי אלא גם להסתמכות של יתרת הצדדים על ההסדר – הן הסתמכותם של העובדים והן הסתמכותו של הרוכש.

הבעיות שהתגלעו בהפעלתה השוטפת של החברה והבקשות הבהולות שהוגשו לבית המשפט בענין זה אך ממחישות את ההסתמכות והנזק שנגרם בשל ההתעלמות ממנה.

די באמור לעיל כדי לקבל את הבקשה ולדחות את טיעוניה של רשות המיסים אלא שפטור בלא כלום אי אפשי ומן הראוי להעיר כי אף לגופו של עניין ספק אם צודק מס הכנסה בטענותיו. אכן אין מדובר, למצער, בעניינם של חלק מהעובדים בהפסקת עבודה מלאה. מנגד, ספק אם ראוי להקל ראש בהרעת תנאים, ולו חלקית, ונראה כי אותה הרעה נרחבת יותר מן הפרשנות שהקנתה לה רשות המיסים.

במלוא הכבוד לטיעוניה של רשות המיסים בדבר מדרון חלקלק הרי:

ראשית, טיעוניה של רשות המיסים נוגעים, כמעט כל כולם, לקבוצת מקרים אחרת לגמרי שעניינה העברת וחילופי שליטה בחברה סולבנטית. דומה כי משקל מועט מידי ניתן בטיעוני רשות המיסים להבדל המהותי במצב שכזה לבין רכש בהליכי חדלות פירעון.

שנית, במלוא הכבוד הראוי דומה כי טענת "המדרון החלקלק" פועלת לשני הכיוונים ולא רק לטובת רשות המיסים. קשה להתעלם מן התהייה שמא היתר שכזה לרשות להתעלם במאוחר מסעיף המנתק יחסי עובד מעביד וזאת נוכח העסקה מחדש של חלק מהעובדים בלא "הרעת תנאים מספקת" עשויה אף היא לפתוח "מדרון חלקלק" שיאפשר התערבות וצמצום יתר של הפרשנות לניתוק יחסים בהסדר. זאת, כל מקום בו העובדים מועסקים מחדש בתנאים שאינם נראים כ"תנאי מינימום". מצב כזה עשוי ליצור סיכון לפגיעה הולכת וגוברת בזכויות עובדים בהסדרי נושים. זאת, כאשר אין זה בטוח כלל ועיקר כי ראוי להפוך דווקא את העובדים, להבדיל מהמדינה ורשויותיה, ל"מפזרי נזק" בהליכים שכאלה.

סוף דבר, דין בקשת העובדים להתקבל ודין עמדת מס הכנסה להדחות.

בנסיבות המקרה ונוכח ההתפתחויות שתוארו בהרחבה בכתבי הטענות יישא מס הכנסה בהוצאות העובדים ובשכ"ט עו"ד בסך35,000 ש"ח בצירוף מע"מ, כמו גם בהוצאות ובשכ"ט עו"ד הרוכש הנאמן והכ"נר בסך 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ, לטובת כל אחד מהם. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ו תשרי תשע"א, 04 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: