ב.ד. נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

 ובעניין: שגיא רוזנק, עו"ד – המנהל המיוחד

ובעניין: המוסד לביטוח לאומי - ע"י ב"כ עו"ד רחל חרל"פ

האם יש ליתן לחייב הפטר מחוב מזונות כלפי המוסד לביטוח לאומי.

זו השאלה העומדת לדיון במסגרת החלטה זו.

כללי

1.החייב, יליד 1950, הגיש בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל, כאשר ביום 11.8.16 ניתן צו לכינוס נכסיו, והחוב היחיד המוצהר על ידו הוא חובו בסכום של כ- 197,871 ₪ כלפי המוסד לביטוח לאומי בגין מזונות אותם שילם המוסד לגרושתו בהתאם להוראות חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב – 1972 (להלן: "חוק המזונות").

2.משחלפו המועדים להגשת תביעות חוב, ואלה לא הוגשו, גם לא תביעתו של המוסד לביטוח לאומי, החייב הגיש בקשה, היא הבקשה מושא החלטה זו, בהסכמת המנהל המיוחד, במסגרתה עתר כי משלא הוגשו כל תביעות חוב כנגדו, וממילא החוב היחיד כלפיו הוא חוב המזונות, ביקש כי יינתן לו הפטר מחוב המזונות בכפוף להוספת סכום של 30,000 ₪ לקופת פשיטת הרגל.

במסגרת בקשתו, החייב הציג תמונה לא פשוטה – שלא נסתרה – ביחס למצבו הבריאותי והכלכלי; החייב בן 67 שנים, והוא סובל, לדבריו מבעיות רפואיות שונות.

החייב מציין שמצבו הכלכלי בכי רע, הוא נטול נכסים ובהעדר יכולת השתכרות, כאשר לדבריו הוא מתגורר אצל בתו, ומתקיים מקצבת אזרח ותיק ("קצבת זקנה") בסכום של כ- 2,000 ₪ המשולמת לו על ידי המוסד לביטוח לאומי.

החייב ציין שחובו הוא בגין מזונות עבר, כאשר ילדיו של החייב בגירים, כשהצעיר שבהם כבר בן 34 (ילדיו הם ילדי השנים 1977, 1978 ו- 1983).

3. הבקשה הועברה לתגובת המוסד לביטוח לאומי שהתנגד לה, מהטעמים שיפורטו בהרחבה להלן, מבלי התייחסות לכך שעסקינן בחוב יחיד. עמדתו היא כי דינה של הבקשה להידחות, אולם ציין ש"בנסיבות העניין יהיה זה מאוזן וסביר כי המוסד לביטוח לאומי יבצע קיזוז של 10% מקצבת הזקנה שמקבל החייב לטובת תשלום חוב המזונות".

4. הכונס הרשמי סבר שנסיבות העניין מצדיקות להיעתר לבקשת החייב.

דיון והכרעה

5.כאמור, המדובר בחוב מזונות עבר, שהוא החוב היחיד בהליך פשיטת הרגל של החייב, כאשר למעשה החוב אינו בר-הפטר במסגרת ההליך, אלא אם תינתן הוראה מפורשת שצו ההפטר יחול עליו, בהתאם לשיקול דעת בית המשפט, כאמור בהוראת סעיף 69 (א)(3) לפקודת פשיטת הרגל.

6.המוסד לביטוח לאומי לא העלה את עניין החוב היחיד שממילא לא מופטר בהליכי פשיטת הרגל , אולם למען ההחלטה לא תמצא חסרה, אומר שהמצב המשפטי הוא כי, בהעדר אפשרות להפטיר אדם מחובותיו בלא הכרזתו כפושט רגל (למעט בדרך של הסדר נושים), הרי אין לסגור שעריו של בית המשפט בפניו, גם אם החוב העיקרי או אפילו היחיד, הוא חוב מזונות, וזאת לאור האפשרות כי יינתן לו הפטר גם על חוב זה (לעניין זה ראו: ע"א 1003/09 יוסף מקבילי נ' כונס הנכסים הרשמי, ניתן ביום 4.1.10, פורסם באתרים משפטיים).

7.סבור החייב שבנסיבות העניין, לאחר חקירתו, ולאחר שלא נמצאו נכסים ממשיים מהם ניתן להיפרע, ובהעדר פוטנציאל השתכרות עתידי, יש לפטור אותו מחוב המזונות (בכפוף להוספה של 30,000 ₪ לקופה).

8.מנגד, סבר המוסד לביטוח לאומי שהחלת ההפטר על חוב מזונות ראוי לו שיישמר למקרים חריגים בלבד ולחייבים בעלי נסיבות קשות במיוחד, ועמדתו היא כי יישום החלת החריג ייעשה במשורה וזאת "על רקע היותו של חוב המזונות משום 'כשל מוסרי' הדבק בחייב, בשים לב לאופי החוב שהנו אישי בעל מאפיינים חברתיים- סוציאליים".