אשרף אבו נג'ם ואח' נ' משרד הבינוי והשיכון ואח'

פסק דין

תביעה לפיצוי כספי בגין נזקי גוף, שנגרמו לתובע, קטין, יליד 25.8.1999.

התובע טען בתביעתו כי ביום 23.5.2008, עת רכב על אופניו, בתחום שיפוטה של המועצה המקומית ג'וליס, נתקל האופן הקדמי של האופניים בתעלת ניקוז פתוחה, ללא קולטנים, וכתוצאה מכך, 'הועף' התובע מאופניו ונגרמו לו נזקי גוף.

התביעה הוגשה כנגד הנתבעת 1 (להלן- "משרד הבינוי והשיכון") שלפי הנטען היתה אחראית במועד התאונה על ביצוע עבודות הפתוח בכפר גוליס; כנגד הנתבעת 3 (להלן- "הקבלן") שהתקשרה עם משרד הבינוי והשיכון לשם ביצוע עבודות השלמת מדרכות, כבישים, ניקוז, מעקה בטיחות וביוב, בכפר גו'ליס, כנגד המועצה המקומית ג'וליס שבתחןם שיפוטה נפגע התובע, וכן כנגד הנתבע 4 ששמש מנהל העבודה של הקבלן.

המועצה המקומית ג'וליס הגישה הודעה לצד ג' כנגד הקבלן ומנהל העבודה מטעמו וכן כנגד הוריו של התובע.

הודעה לצד ג' שהגיש משרד הבינוי והשיכון כנגד הנתבעת 3 והמבטחת שלה, חברת הביטוח איילון, נמחקה.

הצדדים הסמיכוני ליתן בתיק זה פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984.

לאחר התאונה פנה התובע לקבלת טיפול רפואי בבית החולים גליל מערבי בנהרייה. בתעודת חדר מיון צויין כי "נחבל בפנים מתעלת ניקוז ברחוב בזמן שרכב על אופניו". בבדיקתו נמצא חתך רוחבי שטחי בסנטר, ללא דימום פעיל, באורך של 2 ס"מ (שלטענת התובע הותיר צלקת), פצע שפשופי מעט מלוכלך, ללא סימני זיהום בשפה התחתונה, שן חותכת חיצונית מימין חצוייה וכן נמצאו מספר שיניים רקובות עם רגישות (ממצא שאין חולק כי אינו קשור לתאונה).

אף שלאור המתווה הדיוני אין עלי חובה לנמק את הכרעתי, ראיתי לנכון לציין בכל זאת, כי דווקא משום שמדובר בפסק דין הניתן על דרך הפשרה, במסגרתו רשאי בית המשפט לשקול לא רק שיקולים של דין, אלא גם שיקולים של צדק החורגים מדלת אמותיו של הדין המהותי, התלבטתי לא מעט באשר לראש הנזק המתייחס להוצאות הרפואיות לעבר ולעתיד, כאשר מחד עסקינן בקטין, אשר מחובתו של בית המשפט לוודא שלא יקופחו זכויותיו, ומאידך, לא הוצגה ולו הצעת מחיר או מסמך רפואי בודד שיש בו לשפוך אור על השאלה מהם הטיפוליים העתידיים שידרש התובע לבצע, אם בכלל, בשל אותו ממצא העולה מתעודת חדר מיון (שן חצוייה) ואף לא ברור מתוך החומר הרפואי שהונח בפניי מהו הטיפול שבוצע בעבר באותה שן, והאם אכן השן שנפגעה בתאונה נעקרה.

אין ספק שבוצעו בשיניו של התובע טיפולים שונים, שעלותם אלפי שקלים אך מתוך המסמכים שהוצגו בפניי לא ניתן לדעת אלו טיפולים, אם בכלל, בוצעו בתובע דווקא בשל התאונה, ונזכיר בהקשר זה שמתעודת חדר המיון, עולה כי התובע נזקק, בין כה וכה, לטיפול שיניים יסודי שאכן בוצע בו.

לאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק וכן במוצגים שהוצגו בפניי במהלך הדיון, נתתי דעתי לטענות המפורטות של ב"כ הצדדים, בסיכומיהם בע"פ, הן לענין האחריות, הן לענין הנזק והן לענין חלוקת האחריות (טיעונים שלאור המתווה הדיוני המקוצר, לא ראיתי לפרטם, אחד לאחד, בפסק הדין) ושקלתי את מכלול נסיבות הענין, הנני מחייבת את הנתבעים 1-4 , יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 9,500 ₪ בתוספת אגרה משוערכת ושכ"ט עו"ד בשיעור של 17.4% מן הסכום הפסוק.

פסק דין זה ממצה את טענות הצדדים האחד כנגד רעהו, הן במסגרת התביעה והן במסגרת ההודעה לצד ג', לרבות הטענות שהופנו כלפי ההורים.

במערכת היחסים בין הנתבעים, בינם לבין עצמם, ישאו הנתבעים 1,3 ו- 4 ,יחד ולחוד, ב- 65% מן הסכום הפסוק ואלו הנתבעת 2 תשא ב- 35% מן הסכום הפסוק.

התשלומים נשוא פסק הדין ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

החיוב בהוצאות נשוא החלטתי מיום 26.8.2010 מבוטל.

ניתן פטור מתשלום יתרת האגרה הן בגין התביעה העיקרית והן בגין ההודעה לצד שלישי.

המזכירות מתבקשת לסרוק לתיק האלקטרוני את המוצגים שהוגשו במהלך הדיון וכן לשגר את פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ג' חשון תשע"ב, 31 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: