אשל ואח' נ' ולכוינסקי

החלטה

1.בפסק דינו מיום 15/9/13 של המותב בתיק זה, נקבע כי על המבקש לפנות חלקת קרקע, עליה בנוי מבנה, שבו מתגורר המבקש, עד ליום 1/11/13. לפני בקשה לעכב ביצוע פסק הדין, וזאת עד למתן פסק דינו/החלטתו של בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור (שהמבקש לא הבהיר אם הוגשה ומתי).

המשיבים התנגדו לבקשה.

2.מדובר מחד גיסא במגורים של אדם במבנה, שהוא טוען כי הוא מתגורר בו, ומאידך גיסא במגורים חינם במבנה, ללא תשלום דמי שימוש, כאשר על פי פסק הדין, למצער מאז שנת 2010 המשיך המבקש להתגורר בנכס ללא רשות בעליו, וכאשר המבקש טען כי אין לו כל הכנסה ואמצעים, כך שאם לא יבטיח את דמי השימוש הראויים, עלולים המשיבים להנזק על ידי עיכוב הביצוע, נזק שלא יוכלו להפרע עליו. בנסיבות אלו, על פי "מאזן הנוחות" ועל מנת לאזן בין האינטרסים הנוגדים של בעלי הדין – אני מורה כדלקמן:

א.המבקש יסלק ידו מחלקת המקרקעין נשוא פסק הדין, למעט מבנה המגורים, חצר המשתרעת למרחק של 3 מ' לאורך כל היקף המבנה ושביל גישה ברוחב של 3 מ', והמשיבים זכאים לעשות ביתרת החלקה כמעשה בעלים, למעט שינוי של זכויות משפטיות בה.

ב.המשיב יהיה זכאי להמשיך להתגורר בבית המגורים ובחצר והשביל , וזאת עד למתן פסק דינו/החלטתו של בית המשפט העליון ובתנאי שהגיש בר"ע לבית המשפט העליון.

ג. תנאי לכניסה לתוקף של עיכוב הביצוע לגבי בית המגורים, הוא שהמערער יפקיד בתיק בית המשפט סך של 24,000 ₪, אשר ישמשו לפיצויי נזקי המשיבים ככל שהבר"ע תדחה, לרבות עבור דמי שימוש ראויים בתקופה החל מיום 1/11/13.

ניתנה היום, כ"ג חשון תשע"ד, 27 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: