אשכנזי ואח' נ' קאופמן ואח'

פסק דין

עניינה של תביעה זו הוא דמי תיווך.

התובעים חיפשו לשכור דירה בעיר אלעד. באמצעות מתווכת העונה לשם מירי לוי, איתה חתמו גם על הסכם תיווך, הופנו ביום 21.6.09 בשעות הבוקר לדירה ברחוב רש"י 10. מאחר שמחיר הדירה נראה להם גבוה מדי המשיכו לתור אחר דירה אחרת.

באמצעות מודעה בעיתון, פנו למתווכת אחרת, היא הנתבעת בתיק זה וזו קבעה להפגש עימם במגרש החנייה ברחוב רש"י 6.

במעמד פגישה זו החתימה אותם על הנתבעת על הסכם תיווך, אשר לטענת התובעים לא נמסר להם עד כה.

הנתבעת לקחה אותם לראות דירה, אשר הסתבר להם, כי היא הדירה שראו באמצעות המתווכת מירי לוי.

לאחר שהם ראו את הדירה הם הסבירו זאת לנתבעת, אך היא חזרה והדגישה בפניהם, כי מי שמסכם את העסקה הוא זה שזכאי לקבלת דמי התיווך.

לטענת התובעים הם החליטו לאור דברים אלה, לשכור באמצעות הנתבעת את הדירה, מאחר שההצעה שהיא סיכמה עבורם, היתה זולה יותר.

לאחר מס' ימים נפגשו עם המשכירים, בנוכחותה של הנתבעת ועל פי תיאורם הנרחב, הרי שהנתבעת היתה שותפה פעילה ביותר בחתימת החוזה ולא רק בהמשך המשא ומתן בינם לבין המשכירים על דמי השכירות.

לאחר החתימה על החוזה דרשה מהם הנתבעת את דמי התיווך והם שילמו לה בשתי המחאות. האחת על סך 1,000 ש"ח והאחרת על סך 2,000 ש"ח.

לאחר מס' ימים יצרה עימם קשר מירי לוי, אשר דרשה אף היא דמי תיווך.

על-פי ייעוץ משפטי שקיבלו, ביטלו התובעים את ההמחאה השנייה שיועדה לנתבעת, עד שיוברר מיהו הגורם שאמור לקבל את דמי התיווך.

התובעים הוסיפו וציינו, כי בנוסף ל-1,000 ש"ח ששולמו לנתבעת, הרי ששילמו 2,300 ש"ח למתווכת מירי לוי.

הנתבעת מצאה אף להגיש תביעה שכנגד כנגד התובעים.

לדבריה משנפגשה עם התובעים שאלה אותם האם ראו דירה ברחוב רש"י והם השיבו בשלילה, על כן פנתה יחד עימם לדירה המדוברת לא לפני שהחתימה אותם על הסכם תיווך סטנדרטי.

לדבריה, רק לאחר שנפגשו עם המשכירים סיפרו לה, כי באותו בוקר היו בדירה עם מתווכת אחרת בשם מירי.

בכתב ההגנה ציינה הנתבעת, כי אמרה לתובעים שעליהם להמשיך בעסקה עם מירי, אך התובעים הודיעו לה, כי ברצונם להמשיך בעסקה רק עמה. על כן, המשיכה בקשירת העסקה.

לדבריה, לא היתה לה כל נגיעה לחוזה השכירות או לתנאיו וכל שעשתה לשדל את המשכירה להפחית מדמי השכירות.

בניגוד לדבריה אלה שבכתב ההגנה, הרי שבבית המשפט ובמהלך הדיון, הבהירה הנתבעת את עמדתה, כי התובעים אכן אמרו לה אך בשלב מאוחר, כי ראו דירה זאת קודם לכן. אלא שלטעמה הזכאי לדמי התיווך הוא המתווך שסופו של דבר קשר את העסקה באופן יעיל.

לטעמה של התובעת שכנגד, היא זכאית ליתרת דמי התיווך וכן לסכום נוסף של 7,500 ש"ח בשל עוגמת נפש, הפסד ימי עבודה ופגיעה בשמה הטוב.