ארשיד נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר מיום 24.7.13, שקבעה כי המערערת לא איבדה מעל 50% מכושרה להשתכר.

2.המערערת טענה כי יש בליקוייה הגופניים כדי להצדיק קביעת דרגת אי כושר בשיעור גבוה יותר, כי הוועדה לא דנה בהשפעת הליקוי הכלייתי על הכושר להשתכר, לא התייחסה כנדרש לנסיבות האישיות של המערערת לרבות השכלתה ויכולתה הפיזית כמו גם העובדה שלא מצאה עובדה במשך שנים רבות. עוד נטען כי נקודת המוצא בקביעת דרגת הנכות צריכה להיות שיעור הנכות הרפואית העומדת על 68% נכות, ובנסיבות המקרה כאן הוועדה לא הצדיקה את הסטייה מנקודת מוצא זו.

3.מנגד, טען המשיב כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה, וכי מסקנותיה של הועדה תואמות להמלצות הרופא המוסמך ופקיד השיקום.

4.עיון בפרוטוקול מעלה כי הוועדה ציינה כי המערערת סובלת מיתר לחץ דם, אי ספיקה קלה של הכליה היחידה, הפרעת אישיות גבולית עם קווים אנטי-סוציאליים ודכאוניים.

עוד צוין כי בהופעתה בפני הוועדה מסרה המערערת כי אינה עובדת ובעבר עבדה תקופה קצרה בלבד, כי אינה מסוגלת לטענתה לעבוד היות והיא מפחדת מאנשים. יחד עם זאת הוועדה ציינה כי לא הומצא כל מסמך רפואי התומך בטענה כי היא מוגבלת לדרגת אי כושר מלא בגין מצבה הנפשי.

הוועדה סיכמה כי "למרות הליקויים התובעת מסוגלת לעבוד משרה מלאה בכל עבודה שאין בה מאמץ פיזי מיוחד, ללא לחץ נפשי לא בסביבת אנשים רבים וללא צורך בתקשורת רבה עם הסביבה או בתנאי חום קשים. עבודה מסוג ניקיון, עבודה חרושתית קלה וכדומה".

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי הוועדה לא קיימה דיון בנסיבות האישיות של המערערת, לרבות היעדר עבודה קודמת, השכלה ויכולת אינטלקטואלית, ולא רק יכולת פיזית. כן לא הוסבר כיצד מוצעת למערערת עבודה מסוג ניקיון אם על-פי החלטת הוועדה המערערת מוגבלת בביצוע עבודות פיזיות קשות.

הוועדה אמנם ציינה כי אין בפניה תיעוד התומך בטענה כי המצב הנפשי מונע מהמערערת כל אפשרות לעבוד, אך לא קיימה דיון בשאלה אם יש בו כדי להשפיע על היכולת לעבוד ולהשתכר, ולו באופן חלקי.

היעדר דיון מלא בסוגיות אלה מהווה טעות משפטית המצדיקה את התערבותו של בית הדין.

6.לאור האמור, עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים. הוועדה תזמן את המערערת לדיון בפניה, תאפשר לה לטעון ולהציג מסמכים, ותפעל באופן הבא:

א.תעיין בחוות-דעת מחלקת השיקום מיום 12.3.13, לרבות בנוגע להיסטוריית החיים של המערערת, השכלתה וניסיונה בעבודה, ותנמק האם יש באלה כדי להשפיע על יכולתה של המערערת לרכוש מקצוע או לעבוד בסוג העבודות שהיא מסוגלת להם מבחינה גופנית;

ב.תדון בשאלה האם יש בליקוי הנפשי כדי להגביל את כושרה של המערערת להשתכר, ובאיזה מידה. הוועדה תהיה רשאית להשלים בדיקתה בשאלת הנכות הנפשית והשפעתו על הכושר להשתכר.

7.המערערת יוצגה בהליך זה מטעם הלשכה לסיוע משפטי ומשכך אין צו להוצאות.

8.הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, ז' טבת תשע"ד, (10 דצמבר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: