ארליך נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבעת לפצותו בגין נזקים שנגרמו לו ולמשפחתו עקב עיכוב בטיסתו לחופשה באילת לרבות נזקים ישירים ונזקים בגין עוגמת נפש.

לטענת התובע, היה אמור לטוס יחד עם משפחתו משדה התעופה בן גוריון לאילת ביום 6.5.10 בשעה 14:00, אך כבר בשעה 11:00 נתקבלה הודעה על פיה הטיסה נדחית לשעה 15:05. בהמשך, לאחר שהגיעו התובע ובני משפחתו לשדה התעופה, נדרשו להמתנה ארוכה של כשבע שעות במסגרתן זכו ליחס מזלזל מנציגי הנתבעת במקום.

בסופו של יום, משהגיעו התובע ובני משפחתו לאילת, התברר כי נגרם נזק למזוודת התובע והתובע ומשפחתו הפסידו את ההופעה שתוכננה לאותו הערב של הזמר אייל גולן.

במסגרת כתב ההגנה טענה הנתבעת כי מטרת התביעה הינה התעשרות שלא כדין של התובע. לשיטת הנתבעת העיכוב הראשוני מקורו היה בטעמים מבצעיים שאינם בשליטתה ובהמשך בתקלה טכנית בגינה לא ניתן היה להמריא משדה התעופה.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי ננקטו על ידה כל הצעדים הסבירים בנסיבות העניין תוך שהנתבעת מעמידה בסופו של דבר שלושה מטוסים חלופיים לצורך הטסת כל הנוסעים.

באשר לנזקים שנגרמו למזוודה – הפנתה הנתבעת להוראות הדין ולאמנות הרלוונטיות וטענה כי במקום שבו לא העלה התובע טענות מייד עם קבלת הכבודה ובמשך זמן רב לאחר מכן, אין מקום ממילא להכיר בנזקים הנטענים כמו גם שיעורם.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי בלבד. טעמיי להלן.

צודקת נציגת הנתבעת בטענותיה כי לא בכל מקום שבו קיים עיכוב בשעת הטיסה, תקום הצדקה לפיצוי. עם זאת, ההצדקה לפיצוי במקרה שבפני מקורה בשילוב כל הטענות שהועלו על-ידי התובע ואשר ביחס לחלקן, לא הוצגו בפני כל טענות מהותיות שכנגד על-ידי הנתבעת.

מכתב התביעה ודברי התובע בפני עלה כי עיקר הטרוניה מקורה בדרך ההתנהלות של הנתבעת ממועד הגעת הנוסעים לשדה התעופה ועד להטסתם לאילת. התובע טען להעדרם של נציגים מטעם הנתבעת במקום, לכך שלא קיבלו שוברים או אישורים למזון ושתייה, לדרך שבה בחרה הנתבעת להטיס את הנוסעים משהגיעו המטוסים החלופיים ודרך התנהלות המאבטחים במקום.

נציגת הנתבעת טענה אמנם כי אין ממש בטענות התובע אך לא יכלה להציג ולו ראיה בודדת אחת בתמיכה לטענותיה. לא הוצגו לי מסמכים כלשהם באשר לדרך התנהלות הנתבעת בשדה, מספר הנציגים שהיו במקום או ביחס לעובדה כי אכן נמסרו שוברים למזון ושתייה, סוגם ומועד מסירתם.

נציגת הנתבעת אף לא דאגה להתייצבות של נציג מטעם הנתבעת אשר נכח באותה עת במקום. מתוך שכך, כל שנותרתי הוא עם עדות התובע שהינה עדות ישירה ועדות מפי השמועה מטעם הנתבעת.

במסגרת הדיון בפני העלתה נציגת הנתבעת טענות על כך ששולם לתובע פיצוי, לרבות על דרך של העברת פיצוי באמצעות סוכנות הנסיעות. עם זאת, במסגרת כתב ההגנה לא נזכר אותו פיצוי ולו ברמז ועל אף שאלתי לא יכלה נציגת הנתבעת להציג מסמך כלשהו התומך בטענותיה אלו. לאור העובדה כי בתיק זה נתבקשה ארכה לצורך הגשת כתב ההגנה לשם בירור עובדות המקרה, יש בכך כדי להעלות סימני שאלה לא מועטים.

תקלות קורות ויקרו. לא ניתן למנוע אותן באופן מלא ולא כל תקלה מקימה אינהרנטית הצדקה לפיצוי. עם זאת, השאלה לה נדרשתי במסגרת תיק זה הינה האם המכלול של האירועים מצדיק או שאינו מצדיק פיצויו של התובע.

גם אם תתקבל טענתה של הנתבעת במלואה על פיה העיכוב בטיסה היה של 4 וחצי שעות בלבד, שהרי לעיכוב זה יש לצרף את שהתנהל בתוך שדה התעופה.

בכל הנוגע לנזק שנגרם למזוודה של התובע – שהרי התובע לא הציג בפני ראיות כלשהן לקיומו של אותו נזק או שיעורו. בבואו של תובע לעתור בפני בית המשפט כי יורה לנתבע לפצותו, עליו להוכיח אחריותו של הנתבע, קיומו של נזק ושיעורו.

בעניין זה אני מוצאת כי התנהלותו של התובע באשר לפרק הזמן עד לפנייה בעניין זה לנתבעת, כבלתי סביר. נוכח כך דין תביעתו ביחס לרכיב נזק זה – להידחות.

התובע הוסיף ועתר לפיצוי בסך של 1,160 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד. ההליכים בביהמ"ש לתביעות קטנות מעצם טיבם אינם מחייבים ייצוג משפטי, איני סבורה כי יש מקום לפסיקתו של פיצוי בגין רכיב זה.

התובע עתר גם לפיצוי בגין 2 ימי עבודה, ואולם לא צירף לכתבי הטענות או בדיון בפני כל ראיה לעניין שווי יום עבודה. זאת ועוד, דומה כי רכיב זה יש בו כדי עתירה לכפל פיצוי במקום שבו ממילא עותר התובע לפיצוי בגין הנזק שמקורו באובדן ימי החופש. נוכח כך אין מקום לפסיקתו של פיצוי בגין רכיב נזק זה.

כל שנותרתי הוא למעשה בשאלת עוגמת הנפש אשר נגרמה לתובע עקב מעשי ומחדלי הנתבעת. בעניין זה אני סבורה כי אכן היה בדרך התנהלות הנתבעת כדי חריגה מן הסביר עד כדי הצדקה לפסיקתו של פיצוי. איני סבורה כי המתנה במשך שעות ארוכות בשדה התעופה של התובע ומשפחתו כאשר נמצאות במקום שתי דיילות אשר אין בידן כדי ליתן מענה שירותי, הינה סבירה במקום שבו עסקינן בטיסה עם מאות נוסעים אשר נדרשים להמתין לאורך זמן. דווקא העובדה כי התובע נדרש לדרישות חוזרות להחלפת שובר השתייה מקפה לשתייה קלה עבור ילדיו, מלמדת על כך שלא היה מענה הולם ע"י נציגי הנתבעת במקום. כאמור, כל פריט בנפרד יכול ולא היה בו כדי להצדיק פיצוי. ואולם מכלולם של הנתונים שהוצגו בפני, מצדיק היענות חלקית לתביעת התובע.