אריאלי נ' קושניר

החלטה

1.בתיק זה הגישו הצדדים הסדר דיוני אשר קיבל תוקף של החלטה ביום 11.5.09.

עפ"י ההסדר הסכימו הצדדים כי בית המשפט ימנה מומחה לכתב יד מתוך רשימה מוסכמת על ידם, על – מנת שזה יחווה דעתו האם בכתב ההתחייבות נשוא התביעה נכתב סך "20,000$", כטענת התובע, או סך "כ-2,000$", כטענת הנתבע.

בסעיף 3 להסדר נקבע: " עפ"י חוות הדעת שתתקבל ינתן פס"ד בתובענה לרבות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. מובהר כי חוות הדעת תחייב כאמור גם אם תקבע שלא בסבירות גבוהה .

היה והמומחה יקבע כי הסימן לפני הספרות 2,000 אינו תואם הן את גרסת התובע והן את זו של הנתבע, יחזור הדיון לבית המשפט".

בסעיף 4 להסדר נקבע כי :"התובע יעמיד לרשות המומחה לבדיקתו את המסמך המקורי הנ"ל וכן ימציא כל צד למומחה כל מסמך שידרש על ידו".

לאחר מכן הגישו הצדדים הודעה מטעמם בדבר זהות המומחה ובהתאם מונה אותו מומחה על ידי בית המשפט.

2.בחוות דעתו קבע המומחה כי בכתב ההתחייבות נשוא התביעה נרשם המספר "20,000$" ולא "כ-2,000$".

חוות הדעת הועברה לצדדים לקבלת עמדתם.

3.התובע טען כי מאחר ועל פי חוות דעת המומחה נתקבלה טענתו ונמצא כי גירסת הנתבע הינה כוזבת, יש ליתן פסק דין כנגד הנתבע על מלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות, לרבות שכ"ט המומחה ושכ"ט עו"ד.

4.הנתבע בתגובתו טען כי המומחה פעל שלא כדין שעה שזימן את התובע אליו ללא נוכחות הצד שכנגד ולכן יש לפסול את חוות דעתו.

כן טען הנתבע, כי העביר את חוות הדעת של המומחה לבדיקת גרפולוג מומחה מטעמו, אשר קבע כי חוות הדעת שגויה על פניה, נעשתה ברשלנות וכי על מנת לתמוך עמדתו הוא זקוק לכתב ההתחייבות המקורי נשוא המחלוקת.

לפיכך עתר הנתבע להורות לתובע להמציא לידיו את עותק כתב ההתחייבות המקורי.

5.התובע בתשובתו טען כי על בית המשפט ליתן פסק דין בהתאם לחוות דעת המומחה ולהסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים.

הנתבע נוהג בסחבת וטוען טענות בעלמא בנסיון לדחות את הקץ.

ב"כ הנתבע הסכים למינוי אותו מומחה מתוך רשימת מומחים ששלח אליו התובע.

התובע הוזמן במכתב, אשר מוען גם לב"כ הנתבע, אל המומחה על מנת ליתן לו דוגמאות חתימה. מדובר בהליך רגיל ומקובל שבלעדיו לא ניתן ליתן חוות דעת באשר לזיהוי כתב יד.

הנתבע אינו יכול כיום להתנער מההסדר הדיוני לו הסכים.

התערבות בחוות דעת מקצועית מצומצמת למקרים חריגים בלבד, אשר אינם מתקיימים במקרה דנן.

6.עיינתי בטענות הצדדים ולהלן החלטתי: