ארזי נ' רודי'ס דראגסטור ואח'

החלטה

1.עסקינן בתביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת (ילידת 15/8/98), לטענתה, ביום 30/10/09 (להלן "התאונה").

2.לפניי בקשת הנתבעת להארכת מועד להגשת הודעת צד ג'.

3.הבקשה מוגשת אך בשלב זה, למעלה משנה ממועד הגשת כתב הגנה, ואין בפי הנתבעות כל הסבר ראוי לכך.

בבקשה מסתפקות הנתבעות במילים: "לאחרונה, ובמסגרת ישיבה שנערכה בין מנהל הנתבעת מס' 1 לבין הח"מ, לצורך מענה על שאלון אשר נשלח על ידי ב"כ התובעת נודע לח"מ כי המדרגות אשר בזיקה אליהן נטען כי אירעה התאונה, נבנו עוד קודם לכניסתה של הנתבעת מס' 1 למקום - על ידי חברת בל-גד נכסים אשר משכירה את הנכס לנתבעת מס' 1". אין די בכך.

ראשית, שומה היה על הנתבעות לבחון את מכלול הנסיבות הקשורות לתאונה עובר להגשת כתב ההגנה. ודוק: התביעה הוגשה ביום 17/5/12 בעוד כתב ההגנה הוגש אך ביום 25/12/12, לאחר אתראה וארכת מועד (ראה: החלטות מהתאריכים 9/10/12 ומיום 24/10/12).

זאת ועוד. המדובר בתאונה מיום 30/10/09 כאשר עוד ביום 3/1/13 ניתנה החלטה בדבר הליכים מקדמיים. עצם העובדה שהנתבעות לא עשו כן אלא אך בשלב זה אינה יכולה לעמוד לזכותן. מה גם שהנתבעות אף לא טוענות כי לא היה ביכולתן לעשות כן כדבעי ובמועד.

שנית, הבקשה (השנייה) נתמכת בתצהיר ב"כ הנתבעות. ברם, עצם העובדה כי לאחרונה נודע הדבר לב"כ הנתבעות, אין משמעו כי הדבר נודע לנתבעות, או מי מהן, רק לאחרונה. ודוק: המדובר במדרגות הכניסה לנכס.

שלישית, לבקשה לא צורפה כל ראייה התומכת, ולו לכאורה, בטענה כי המדרגות נבנו בטרם כניסת נתבעת מס' 1 למקום ו/או כי מצב המדרגות בתחום אחריותו במישור היחסים שבין הנתבעת מס' 1 לבין צד ג'. כך למשל ניתן היה בנקל לצרף את חוזה השכירות או פרטיכל המסירה אך הנתבעות בחרו שלא לעשות כן.

4.יתירה מכך. בשלב זה כבר הושלמו ההליכים המקדמיים, הוגשו חוות דעת מטעם הצדדים, והצדדים אף הגיעו להסכמה דיונית באשר לגובה הנכות הרפואית הצמיתה שנגרמה לתובעת עקב התאונה.

נהיר כי בנסיבות אלה היעתרות לבקשה משמעה לא רק עיכוב וסרבול הטיפול בתביעה אשר כבר ערוכה ומוכנה למתן הצעת בית המשפט, אלא אף קיים סיכון, בשים לב לזכויות צד ג', כי חלק מההליכים שננקטו עד כה יושמו לאיל. כך גם בנסיבות יהא צורך להמתין עם הגשת תחשיבי נזק עד לקבלת עמדת צד ג' באשר להסכמה דיונית זו.

זאת ועוד. שומה יהא לדון ביחסים שבין הנתבעת מס' 1 לבין צד ג' ובכלל זה מצב הנכס עובר לתחילת השכירות, התחייבות הצדדים על פי חוזה השכירות ושמא אף סוגיות ביטוחיות.

אמנם התובע אינו מתנגד לבקשה, אך המדובר בהשחתת זמן שיפוטי תוך פגיעה בכלל ציבור המתדיינים הממתין ליומו (והשווה: רע"א 8716/04, סלבין בניין והשקעות (ישראל) בע"מ נ' רסולי (2004)).

5.מנגד, אין בדחיית הבקשה כדי לחסום את דרכן של הנתבעות לממש את זכויותיהן כנגד בל-גד נכסים בע"מ בהליך נפרד, אם וככל שתידרשנה לכך וזאת כמובן מבלי שיהיה בכך משום הבעת דעה.

6.לפיכך, מן הראוי היה לדחות את הבקשה.

ברם, נוכח עמדת התובעת - אעתר לבקשה כאשר האיזון הנאות והמידתי ימצא על דרך התנאתה בשני תנאים:

האחד, תשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 2,500 ₪;

והשני, חיוב הנתבעת במלוא שכר טרחת מומחה מטעם בית המשפט, אם וככל שיידרש מינויו (חרף ההסכמה הדיונית הנוכחית) כתוצאה ממשלוח הודעת צד ג'.

7.סוף דבר -