ארז נ' גרינברג ואח'

פסק דין

1.עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה בתאריך 18.6.2009 בשעות הערב, בחניון ברחוב הלח"י בראשון לציון.

2.לגרסת התובע, רכב הנתבע נסע לאחור ופגע בו.

3.לגרסת הנתבע, גם רכב התובע יצא מחניה בנסיעה לאחור, ולכן קיים אשם תורם מצד התובע לגרימת התאונה. בנוסף, ציין הנתבע שאין בדו"ח השמאי טענה לירידת ערך ברכב התובע ולכן הוא לא זכאי לפיצוי בגין ראש נזק זה.

4.בדיון שנערך ביום 6.9.2010, שמעתי את הנהגים המעורבים וכן עדה מצד הנתבע אשר ישבה עמו ברכב.

5.התובע חזר על גרסתו לפיה הוא עמד להיכנס לחניה באיזור חניון ברחוב הלח"י, ואז רכב הנתבע נסע אחורנית בחניה ופגע בצד שמאל של רכב התובע.

6.הנתבע הכחיש את גרסתו של התובע וחזר על גרסתו בכתב ההגנה. כאשר העידה אמו של הנתבע, אשר ישבה עמו ברכב הנתבע, היא חיזקה דווקא את גרסתו של התובע, והדגימה את אירוע התאונה באמצעות הדגמים, כאשר המחישה נסיעה לאחור של רכב הנתבע.

7.בנסיבות אלה ועל רקע אי בהירות מסוימת בעניין ירידת הערך שנגרמה לרכב התובע, נדרש התובע להציג אישור רשמי של חברת הביטוח שלו אודות הפסדים שנגרמו לו בעקבו התאונה: השתתפות עצמית בנזק והשתתפות עצמית בירידת הערך. הצורך במסמך נבע מדרישת הנתבעת 2 לקבל אישור רשמי של המבטחת של התובע, שכן בדו"ח השמאי (מוצג ת/1), ששווי ירידת הערך הינה 3% אולם בעמוד הראשון לחוות הדעת, נרשמה ירידת ערך של 0%.

8.בדיון היום התייצב התובע והציג אישור מקורי של המבטחת שלו, ישיר איי.די.איי. אישור זה סומן כמוצג ת/2.

9.למרות הדיון הקודם, התנער נציג איילון ממצאי הדיון הקודם והעלה טענות הן לעניין האחריות ואף טען במעמד הדיון למשקל נמוך של אישור המבטחת. משכך, עתר לדחיית התביעה.

10.אני סבור שיש פגם של ממש בדרך טיעון זו. כבר בדיון הקודם נקבעה מתכונת אשר נועדה כל כולה להניח את דעתו של נציג איילון שאכן נגרמה ירידת ערך לרכב. יש להזכיר שבתי המשפט בתביעות קטנות נוהגים להסתמך על אישורים של חברות הביטוח, אישורים אותנטיים. בפרט נכון הדבר בתביעות כגון התביעה דנן, שעה שלא נתבע הנזק הישיר, אלא נתבע הפרש ההפסדים, היינו דמי ההשתתפות העצמית בגין ירידת הערך ובגין הנזק.

11.בנסיבות אלה ביחד לאחריות בתאונה, אני קובע שהאחריות המלאה לתאונה מוטלת על הנתבע. על הנתבעת 2 לפצות את התובע בגין כל נזק שנגרם לו מכוח אחריותה על פי הפוליסה.

12.בהסתמך על אישור ההפסדים שהוצג לפניי, אני מחייב את הנתבעים, לשלם לתובע (באמצעות הנתבעת 2), את הפרשי ההפסדים שנגרמו לו, בסך 2,041 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום אישור ההפסדים כקבוע בת/2 (6.9.2010). בנוסף ובהתחשב בכך שנערכו שני דיונים, אני מחייב את הנתבעים (באמצעות הנתבעת 2), בהוצאות משפט בסך 1,500 ₪.

13.סכום פסק הדין ישולם לא יאוחר מיום 1.12.2010.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום כ"ד חשון תשע"א, 01/11/2010 במעמד הנוכחים.

אורן שוורץ, שופט

הוקלד על ידי: ויקי שאדי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: