ארז נ' אבו דגה ואח'

פסק - דין

1.לפניי תביעה אשר עניינה תאונה אשר התרחשה ביום 13.8.2009, בין רכבה של התובעת לבין משאית של הנתבעת 2, הנהוגה על-ידי הנתבע 1.

2.על-פי הנטען בכתב התביעה, שעה שרכב התובעת חנה בצד המדרכה, עברה המשאית הנהוגה על-ידי הנתבע 1 ברחוב בו חנה רכבה ושרטה את רכבה לכל אורכו ואף שברה את המראה.

3.התובעת טוענת, כי עמדה על המדרכה לצד רכבה וראתה את המשאית פוגעת ברכבה ואף רשמה את מספרה הסידורי.

4.מנגד, מכחישים הנתבעים, כי המשאית הנהוגה על-ידי הנתבע 1 פגע ברכב התובעת, ולטענת הנתבע 1 נהיגתו מכוונת על-ידי מעסיק המכוון אותו בנהיגה.

5.לאחר ששמעתי את הצדדים, מצאתי כי התובעת הרימה את הנטל המוטל על כתפיה לצורך הוכחת תביעתה. מצאתי ליתן אמון בעדותה, לפיה עמדה וצפתה ברכב הנתבעת פוגע ברכבה ואף רשמה את מספר הרישוי של המשאית.

טוענתו של הנתבע 1, ולפיו קיימות משאיות נוספות של הנתבעת עם מספרי רישוי דומים נטענה בעלמא, בלא שהובאה כל ראייה לכך ואף בכתב ההגנה לא הוכחשה הטענה, לפיה יתכן ומדובר במשאית אחרת של הנתבעת 2, בעלת מספר רישוי דומה.

6.בנסיבות אלו, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת הסך של 2,300 ₪, הוא הסכום ששילמה התובעת לטענתה בפועל עבור תיקון הרכב (ללא חשבונית), סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

כמו כן, ישלמו הנתבעים לתובעת הוצאות בסך של 250 ₪ מהיום.

בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר א תשע"א, 20/02/2011 במעמד הנוכחים.

מיכל עמית - אניסמן, שופטת

הוקלד על ידי: איריס יפת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: