ארגון פרקליטי המדינה נ' מדינת ישראל

פסק דין

1.לפנינו בקשתם של ארגון פרקליטי המדינה (להלן – גם הארגון) ושל עו"ד נאוה הורוביץ, למתן צווים קבועים האוסרים על המדינה להשתמש בקריטריונים חדשים ליישום ההסכם הקיבוצי שנחתם ביום 4.11.90 בין המדינה לבין הארגון בדבר זכאות הפרקליטים לימי השתלמות בשכר (להלן – ההסכם הקיבוצי).

לטענת הארגון, עד לאחרונה יושם ההסכם הקיבוצי באופן הבא:

לפרקליטים אושרו חופשות השתלמות שאורכן עד 90 ימים קלנדריים באופן רצוף; לקראת חופשת ההשתלמות נרשמו הפרקליטים לכמה קורסים בלבד; תוכן הקורסים בהם השתלמו הפרקליטים בחופשת ההשתלמות מעולם לא הוגבל; הפרקליטים לא נדרשו להציג אישור בדבר סיום קורס; במהלך חופשת ההשתלמות, בימים בהם לא השתתפו הפרקליטים בקורסים, הם השתלמו שלא במסגרת כלשהי, בין היתר בעדכוני פסיקה באופן עצמאי.

לאחרונה, טען הארגון, המדינה שינתה את הקריטריונים לאישור חופשת השתלמות באופן שבו היא מאשרת רק השתלמויות הנערכות במוסד לימודים ובכפוף לאישור ממוסד זה, וכן מאשרת השתלמויות רק בימים בהם מתקיימות השתלמויות.

המדינה טוענת כי בעקבות טעות אושרה לפרקליטים השתלמות עצמית שלא במסגרת מוסד מוכר, וכתוצאה מחריגה זו לא הקפיד משרד המשפטים על יתר הכללים בדבר ניצול ימי / שעות ההשתלמות.

2.הצדדים:

המבקש 1 הוא הארגון היציג של כל הפרקליטים המועסקים בשירות המדינה.

המבקשת 2 (להלן – עו"ד הורוביץ) היא פרקליטה בתקן סגן בכיר א' וממונה לפרקליט מחוז בדרגה א' 6 + בפרקליטות מחוז ת"א (פלילי). בקשתה של עו"ד הורוביץ לחופשת השתלמות בת 90 ימים אושרה באופן חלקי בלבד.

המשיבה טענה כי המבקש אינו ארגון יציג אלא ארגון המאוגד פועל במסגרת הסתדרות העובדים הכללית (להלן – ההסתדרות).

לפיכך צורפה ההסתדרות והתייצבה בהליך.

ההסתדרות טענה כי לא ניתן לשנות באופן חד צדדי את הקריטריונים לאישור חופשות השתלמות, וכי יש לקיים מו"מ עם הארגון ולקבל את הסכמתו לכל שינוי.

3.המערכת ההסכמית החלה על הצדדים:

א.ביום 16.2.79 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין ממשלת ישראל ומעסיקים נוספים במשק מצד אחד, להסתדרות ואיגוד המשפטנים מצד שני, שהסדיר את החלת ההסכם הקיבוצי (מסגרת) בין המעסיקים לבין ההסתדרות לשנים 1978-80 על המשפטנים והפרקליטים בשירות המדינה (להלן – הסכם קיבוצי 1979).

סעיף 20 להסכם קיבוצי 1979 קבע זכאות למשפטן בדרגה ב' + ומעלה להשתלמות בת חודש בתחום מקצועו או עיסוקו בתום 6 שנים (נספח מב/1 לבקשה).

ב.ביום 22.8.82 נחתם "זכרון דברים" בין ממשלת ישראל ומעסיקים נוספים במשק, לבין איגוד המשפטנים בדבר זכאות לחופשת השתלמות (להלן – זכרון הדברים) סעיף 2 לזכרון הדברים קבע:

"השתלמות, לענין הסכם זה, הינה פעולה לשיפור הרמה המקצועית, השלמת מיומנויות למי שמאומן בהן כבר, עדכון בתחומים ובנושאים שחלו בהם שינויים וחידושים, השלמת ידיעות והרחבתן, כל זאת בתחומים ובנושאים העשויים לתרום למילוי תפקידי העובד או להעלאת רמתו".

עוד מסדיר זכרון הדברים את אופן חישוב ימי ההשתלמות והתנאים שבהם ייתן המעסיק אישור לחופשת השתלמות.

ג.ביום 12.10.82 הוציא מר בר קול, הממונה באותה עת על תחום ההדרכה וההשכלה בנציבות, הוראות ביצוע בנושא השתלמות בשכר (להלן – חוזר הנציבות 1982).

לפי חוזר הנציבות 1982 עובד יהיה זכאי להשתלמות בשכר, רק אם ההשתלמות מאורגנת ע"י מוסד, וניתן לקבל אישור או תעודה בסיומה; או אם מדובר בלימוד במסגרת לימודים פורמליים לתואר או תעודה; או אם מדובר בהשתלמות בחו"ל, שאושרה על ידי ועדת ההשתלמות המרכזית.