ארבליך נ' ברוורמן ואח'

החלטה

1.לפני בקשה מטעם המבקשת שהוגשה ביום 6.12.12 להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות אשר ניתן ביום 21.3.95 ע"י כב' הבורר צבי ברוורמן עפ"י העילה בסעיף 24 (10) לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן:"חוק הבוררות").

2.להלן השתלשלות העניינים הרלוונטית לענייננו:

א.ביום 16.11.08 הגישו המשיבים בקשה לאשר את פסק הבוררות במסגרת ה"פ 981/08.

המבקשת ויהושע ערבליך, בעלה, הגישו ביום 2.12.08 בקשה לסילוק על הסף של התובענה (בש"א 21949/08). כב' הרשם (כתוארו דאז) א' אורנשטיין בהחלטתו מיום 22.1.09 קבע כי הבקשה תימחק כיון שיש מקום להגיש בקשה לביטול.

כמו כן, באותו יום הגישו המשיבים גם מסמך שכותרתו "תגובת המשיבים (הנתבעים)" במסגרתו ביקשו למעשה לדחות את התובענה על סף.

ביום 8.6.10 ניתן פס"ד ע"י כב' הש' ד"ר מ' אגמון - גונן במסגרתו אושר פסק הבוררות ונקבע כדלקמן:

"...לאור זאת, כיום ככל שיש לפני בקשה לאישור הפסק. המשיבה התייצבה באמצעות בא כוח שקיבל את הייצוג לפני שעה על פי דבריו הוא. לא הוגשה בקשה לדחיית מועד דיון ולמעשה משאין בקשה לביטול פסק הבורר אני מאשרת את פסק הבורר ונותנת לו תוקף של פסק דין.

מעבר לנדרש אציין כי הסכם הבוררות הוגש להוצאה לפועל משכך לא ניתן לכפר בעצם העובדה שהיתה בוררות, שזו טענתם המרכזית של המשיבים".

בהחלטה נוספת שניתנה באותו יום, הורתה כב' הש' ד"ר מ' אגמון - גונן על מחיקת יהושע ערבליך מהבקשה.

ב.המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון על פסה"ד שניתן בה"פ 981/08 (רע"א 5114/10) ובמקביל הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע.

הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה.

בקשת רשות ערעור נמחקה מחוסר מעש ואי תשלום אגרה.

הודעת ערעור שהגישה המבקשת על ההחלטה על מחיקת ההליך בביהמ"ש העליון, נדחתה אף היא.

(ראה עמ' 3 להחלטת כב' הרשמת א' נחליאלי חיאט מיום 28.7.11 בת"א 14990-05-11).

ג.ביום 8.5.11, כשנה לאחר שניתן פסה"ד בה"פ 981/08, הגישה המבקשת תביעה לביטולו בשל קיומן של ראיות חדשות המצביעות על מרמה במסגרת ת"א 14990-05-11.

בפסק דין שניתן ביום 28.7.11 כב' הרשמת א' נחליאלי חיאט קיבלה את בקשת המשיבים לדחיית התובענה על הסף.

ד.ביום 13.4.11 הגישו המשיבים במסגרת ת"א 22607-04-11 תובענה למתן סעד הצהרתי כי המקרקעין כמפורט בתובענה הם בבעלות המבקשת ובעלה יהושע ערבליך.

ביום 11.12.11 הגישו המבקשת ובעלה יהושע ערבליך תביעה שכנגד במסגרתה התבקש ביהמ"ש ליתן פס"ד הצהרתי לפיו:כב' הבורר צבי ברוורמן מעולם לא היה בורר בין הצדדים; לבטל את פסה"ד בה"פ 891/08 וכל ההליכים שננקטו בעקבותיו; לקבוע שההסכם היחיד המחייב את הצדדים הינו מיום 3.6.07; לקבוע שהמבקשים קיימו את חלקם בהסכם כאשר המשיבים מחויבים להשיב את זכויותיהם במקרקעין.