אפרים נ' פרץ

פסק דין

בפניי תביעה כספית ע"ס 4,626 ₪ שעניינה כספים שנותר הנתבע חייב לתובע, כך עפ"י טענת האחרון, בגין התקופה בה שכר (הנתבע) את דירתו.

בבסיס התביעה הסכם שכירות, על פיו שכרו הנתבע ובת זוגו (לשעבר) -שהינה בתו של התובע- דירה בבעלותו של התובע, תקופה של שנה וזאת החל מיום 1.4.2009 ועד 31.3.2010.

אין מחלוקת בין הצדדים כי בחלוף כחצי שנה מתחילת השכירות, נפרדו הנתבע ובת זוגו ואחרונה זו עזבה את המושכר. הנתבע המשיך לשהות במושכר עד תום תקופת השכירות.

התובע טען כי החל מיום 1.9.2009 ובמשך 6 חודשים, שילם התובע דמי שכירות ע"ס 1,000 ₪ במקום 1,200 ₪, דמי השכירות המוסכמים, ולא שילם את דמי השכירות עבור חודש מרץ 2010.

בנוסף, טען התובע כי הנתבע חייב לשלם ארנונה בסך של 1,875 ₪, עבור החודשים 10-12.2009 ו- 1-3.2010, אגרת מים וביוב בסך של 171 ₪ ומסי וועד בסך של 180 ₪.

התובע צירף מסמכים המעידים על ביצוע התשלומים הנ"ל לרשות המקומית ולוועד הבית, על ידו וביקש לחייב את הנתבע בגינם.

בכתב הגנתו טען הנתבע טענות שונות, להלן עיקרן :

הנתבע הכחיש את החוב בגין שכר הדירה וטען כי התחייב יחד עם בת זוגו על תשלום דמי שכירות ע"ס 1,000 ₪ בלבד. הנתבע אישר כי בהסכם השכירות ננקב סכום של 1,200 ₪ אך לטענתו מדובר ברישום פיקטיבי שנעשה לבקשת התובע.

הוא חתם על הסכם השכירות מבלי שראה את הדירה ומשהגיע לדירה, מצא כי מצב הדירה לא מתאים למגורי אדם. לאור היחסים בין הצדדים, החליט הנתבע לשאת בכל העלויות לסידור הבית ובין היתר שילם סך של 1,900 ₪ עבור דוד שמש מבלי לקבל החזר כלשהו מצד התובע. יצוין כי בדיון העיד כי התובע שילם סך של 1,000 ₪, מתוך סכום זה.

לעניין תשלומי הארנונה והמים, טען הנתבע כי שילם את החיובים לידי התובע במזומנים. לטענתו, התובע נכנס לדירה בהעדרו וללא רשות, 'גנב' את הודעות התשלום עבור החשמל, ארנונה ווועד הבית ומנע ממנו לשלם את החיובים הנ"ל.

בדיון העיד כי הוא לא שילם בגין שני החודשים האחרונים.

הנתבע ביקש להדגיש כי החובות הנטענים ע"י התובע מתייחסים לתקופה שלאחר הפרידה מבתו, והוסיף כי מכוח הסכם השכירות, בתו של התובע חייבת לשאת, יחד עימו, בכל התשלומים החלים על הדירה, עד לתום תקופה השכירות, ופינוי הדירה אינו פוטר אותה מחובתה זו.

הצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984, לאחר שקיבלו הסבר על טיב ההליך ואופיו.

לאחר שעיינתי בכל המסמכים שצורפו, שמעתי את עדותם של הצדדים והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי ולאחר ששקלתי שיקולים של דין ושיקולים של צדק החורגים מדלת אמותיו של המשפט המהותי, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סכום כולל של 2,600 ₪.

הכספים המופקדים בקופת ביהמ"ש (אותם הפקיד הנתבע כנגד ביטול פס"ד שניתן נגדו בהעדר) ישוחררו לטובת התובע ע"ח החוב הפסוק.

יתרת הסכום תשולם תוך 30 יום מיום המצאת פסה"ד לידי הנתבע, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ב כסלו תשע"ב, 08 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.