אפריים נ' יהודה

החלטה

1.התובע הגיש לביצוע שטר ע"ס 3,300 ₪ שמועד פרעונו היה ביום 1.5.11. השטר נרשם לפקודת התובע בלבד.

2.הנתבע מס' 1 הוא זה אשר חתום על השטר ומתנגד לביצועו וזאת מהטעמים הבאים:

ראשית, השיק נמסר על ידו למר אלי אוחיון וזאת בקשר להסכם שכירות שנחתם בינו ביחד עם אשתו, הנתבעת מס' 2, עם מר שלמה אוחיון.

שנית, הסכם השכירות שבגינו ניתן שטר זה בוטל ולפיכך לא נתקבלה כל תמורה בגינו. השטר הנידון ניתן עבור דמי שכירות לחודש מאי 2011.

שלישית, על השיק רשומות המילים "למוטב בלבד" והוא נמסר, כאמור, למר אלי אוחיון אשר ביקש להשאיר את שם הנפרע ריק על מנת שירשום עליו את שם אביו. משלא נרשם שמו של מר שלמה אוחיון על פי המוסכם ותחת זאת נרשם שמו של התובע, שאין ביניהם כל יריבות, הרי שהתובע אינו אוחז כשורה בשטר.

רביעית, מר אלי אוחיון העביר את השטר לתובע חרף העובדה כי הסכם השכירות בוטל וזאת במקום להשיבו, ביחד עם יתר השטרות שניתנו בגין דמי השכירות לגבי התקופה שבגינה בוטל ההסכם.

3.במסגרת חקירתו הנגדית, הודה הנתבע כי כאשר נחתם ההסכם לביטול הסכם השכירות הוא ידע כי השיקים שמסר למר אלי אוחיון כבר אינם ברשותו והוא סיחר אותם לצד ג' ולפיכך אף לא היתה כל אשפרות בשל כך להשיבם אליו.

4.הנתבע אף אישר כי מסר את השיק הנדון, וכנראה עוד המחאות נוספות, למר אוחיון כאשר שם הנפרע אינו רשום עליהם וכי הלכה למעשה יכול היה המחזיק בהם להוסיף את שמו. לו רצה הנתבע להגביל את סחרותו של השטר, היה עליו לרשום את שם הנפרע ובכך "לבטח" את עצמו מתביעת צד ג' (המחזיק בשטר כמו התובע במקרה זה).

ככל שהיתה חריגה מהרשאה, הרי שזו לא באה מצדו של התובע, אשר קיבל את השטר במסגרת היחסים העסקיים עם מר אוחיון. ככל שהתנהלותו של מר אוחיון מביאה למסקנה כי אין מנוס מבחינת הדין לפרוע את השטר, הרי שעליו להפנות את טענותיו כלפי מר אוחיון בדרך המשפטית שימצא לראוי לנקוט בה.

בכל מקרה כלפי התובע הרי שהוא אוחז כשורה בשטר ולפיכך הוא מתגבר על כל טענת הגנה שיש לנתבע.

5.לאור האמור לעיל, ההתנגדות לביצוע שטר נדחית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

אני מורה על ביטול עיכוב הליכים בתיק הוצאה לפועל מס' 03-14894-11-1.

ניתנה היום, כ"ה סיון תשע"ג, 03 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: