אפל נ' מ.י. פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה

החלטה

המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו ודינו נגזר, בין השאר, ל- 42 חודשי מאסר לריצוי בפועל ומליון שקל קנס.

הבקשה הינה לעיכוב ביצוע גזר הדין במלואו.

בבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין, מפנה ב"כ המבקש לכך שהערעור מתייחס לא רק להכרעת הדין המרשיעה, אלא גם להחלטות ביניים שניתנו במהלך המשפט, ובראשן – ההחלטה לדחות את טענת המבקש לביטול כתב האישום נגדו בשל טענה של "הגנה מן הצדק".

רקע:

נגד המבקש ואחרים הוגש כתב אישום שעניינו עבירות של מתן שוחד במספר פרשיות שונות.

כתב האישום הוגש בשנת 2003, ידע גלגולים ותיקונים שונים, עד אשר הסתיימה המלאכה במחצית שנה זו.

1.בקשת עיכוב הביצוע, כמוה כהודעת הערעור, חובקת דפים רבים.

בהודעה זו ממקד ב"כ המבקש את טיעוניו במספר ראשים:

א.לאורך כל ההליכים, החקירה והמשפט, היה המבקש משוחרר ומבלי שהוטלו עליו הגבלות כלשהן. המבקש התייצב לעשרות ישיבות והמדינה לא העלתה טענה כלשהי, לפיה קיים חש לאי התייצבות המבקש או חשש להימלטות מאימת הדין.

ב.ב"כ המערער מדגיש כי הערעור על הכרעת הדין אינו מושתת על ממצאים של מהימנות – ממצאים שמטבע הדברים, ערכאת הערעור ממעטת להתערב בהן. הערעור מושתת על בחינת הגיונן של הראיות והמסקנות המשתמעות מהן.

ג.הודעת הערעור מוסיפה ומכוונת לשאלה: האם אכן קיים קשר בין המבקש לבין החברה שבאמצעותה, כך נקבע, נתן המבקש שוחד. בנקודה זו הזכיר הסנגור המלומד כי בעל המניות העיקרי – לפי ממצאי בית המשפט עצמו – מעולם לא נחקר בפרשה זו, וממילא לא הועמד לדין, ובכך יש לראות אכיפה בררנית.

ד.עוד הוסיף הסנגור כי באישום השני הרשיע בית המשפט את המבקש במתן שוחד לאחר, בשעה שהאחר לא הועמד לדין, ובשעה שהמאשימה ויתרה על עדותו במשפט. במקום זה, טוען ב"כ המבקש כי על בית המשפט היה להסיק מסקנה ראייתית לזכות המערער.

ה.באשר לאישום השלישי, כך הסנגור, ההרשעה נשענת על "קונסטרוקציה משפטית מאולצת ואף תקדימית" כי נטיעת רושם בליבו של עובד ציבור כי יזכה לסיוע באופן זה או אחר, מהווה עבירה פלילית של מתן שוחד. גם בנקודה זו הפנה ב"כ המבקש לראיות שהובאו בפני בית המשפט .

בנושא זה הדגיש ב"כ המבקש כי המדינה דיברה בשני קולות, בהליכים משפטיים שונים: במשפטו של מקבל השוחד – איש מנהל מקרקעי ישראל – נטען כי אחר דיבר עם אשתו של המקבל, ובמשפטו של המבקש – טענה המדינה לאחריותו של המבקש לעניין זה.

ב"כ המבקש אף הפנה בבקשה – לחלופין בלבד – לעניין העונש. אינני מוצא מקום וטעם לפרט בנקודה זו, משום שגם אם תתקבלנה טענות ב"כ המבקש לעניין העונש, הרי שלשיטתו לא ייגרם כל נזק מהתחלה מיידית של ריצוי המאסר.

2.ב"כ המדינה מתנגדת בכל תוקף לבקשה. לשיטתה, מדובר בערעור סרק והסיכוי כי ערכאת הערעור תהפוך הכרעת דין מרשיעה של שלושה שופטים, אשר ניתנה פה אחד ואשר מתייחסת לשלושה אישומים, הינו קלוש ביותר. יש לציין כי המדינה הגישה ערעור על קולת העונש.

ב"כ המדינה הוסיפה כי ההרכב של בית המשפט קמא ירד לעומקם של דברים. כן הפנתה לעובדה כי בערעורו של איש מנהל מקרקעי ישראל על הרשעתו, הוא חזר בו במהלך הדיון לפני ערכאת הערעור מהערעור על ההרשעה.

נקודת האיזון, צריכה להיות בשעה שהסיכויים לזכות בערעור גדולים, ומאידך – מדובר בתקופת מאסר קצרה, כך שהנזק עלול להיות בלתי הפיך.

עם זאת, הסכימה ב"כ המדינה כי הצפי הוא שהערעור יישמע בהקדם.